מאגר הידע

טלי מדינה היא רפתנית מקיבוץ אורים. בפרק זה נבין דרכה איך נראית הרפתנות המודרנית, כיצד ייבוא מוצרי חלב לשוק הישראלי משפיע עליה כרפתנית, למה רווחת הפרה חשובה לתנובת החלב ומה וודאי בחייה החקלאיים התנודתיים.

ב-1966 התחיל יעקב את דרכו במושב לכיש עם עדר צאן צנוע למדי. הוא לא דמיין שבנו, חיים, ומאוחר יותר נכדו, ימשיכו את דרכו בעדר הזה – עדר שגדל וצמח מאז אותם ימים רחוקים בשנות השישים. בפרק זה שוחחנו עם יעקב וחיים על גידול צאן, תהינו האם משפחה יכולה להתפרנס מעדר עצמאי שכזה כעסק בלעדי, דיברנו על השפעת הייבוא מאוסטרליה, על שינוי אפשרי בייעוד הצאן לחלב וסוגיות נוספות איתן מתמודדת המשפחה.

בסוף פברואר התקיים כינוס חקלאים (לפני שנכנסנו לעידן הריחוק החברתי בתקופת הקורונה), ששילב החלפת ידע מקצועי עם חיבור קהילת החקלאים. במהלך אותו יום דובר בין השאר על עתיד החקלאות, חדשנות טכנולוגית, רגולציה, שוק הסחורות הגלובלי וביטחון תזונתי – ועל כל אלה דיברנו בפרק זה יחד עם שלושה אנשים שנכחו באותו כינוס: עדי פנחס, מיגל יופה וחיים ערב.

יגאל אלמליח גדל בספסופה, מושב הממוקם ליד הר מירון. בבגרותו יצא לחיות במרכז לתקופה קצרה אך חזר לבסוף למושב ילדותו כדי להתמקד בניהול העסק המשפחתי: גידול תרנגולות להטלה. בפרק זה נדבר עם יגאל על הרגולציה בענף הביצים, על משבר הביצים שפקד אותנו בפסח האחרון, נבין ממנו את משמעותן של מכסות הביצים שמחלקת המדינה ונשמע ממנו כיצד לדעתו המדינה יכולה להאט את צמצום מספר החקלאים העוסקים בענף ההטלה.

משה ויזר מתל-יצחק רואה את הפרדסים מקרוב – קרוב מאוד אפילו – כבר עשרות שנים. בפרק זה שוחחנו איתו על ימיו הראשונים בענף, על הייצוא, על הנדל”ן שנוגס בשטחים ושאלנו אותו מה לעזאזל קרה לתפוז הישראלי.

במבט חטוף על דרום הארץ אפשר להסיק בקלות שהערבה היא המקום הכי פחות מתאים לחקלאות עלי אדמות. בשיחה עם רמי שדה – שמגדל תבלינים ותמר מג’הול במושב עין יהב – גילינו זוויות נוספות על החקלאות בערבה: שוחחנו על היתרונות שגידול בערבה טומן בחובו, על סוגיית המים, התחרות עם אירופה ואפריקה וההשפעות המפתיעות של אירועים פוליטיים ברחבי הגלובוס על החקלאי והצרכן כאחד.