מאגר הידע

כשחושבים על הנוער הישראלי של היום, ניתן לחשוב שבשביל רבים מילדי ישראל חקלאות היא מושג ערטילאי-משהו. לא זה המצב עבור מאות התלמידים שעוברים מדי שנה בחממה האקולוגית שמנהל נועם גבע בעין שמר. אצל נועם התלמידים מוצאים את עצמם מתעסקים בחקלאות במו ידיהם – בין אם זה באדמה ממש ובין אם זה באגרו-טק מתקדם. איך מגייסים תלמידים לתחום הזה? למה הם – ואנחנו – בכלל צריכים את זה? ואיך תלמידה אחת הגיעה עד לתחרות בינלאומית בשבדיה עם מוצר חקלאי שהכינה במסגרת בית-הספר?

כמו שהכותרת מרמזת – לא מדובר פה בפרק רגיל. הפעם אירחנו באולפן את ד”ר חזי עמיאור, חוקר היסטוריה יהודית מודרנית ומתמחה בהתיישבות הציונית. מה לו ולחקלאות ישראלית? תופתעו לשמוע: שוחחנו על הקשר ההדוק בין ציונות לחקלאות, קשיי ההתנעה של חקלאים יהודים בארץ ישראל של תחילת המאה העשרים, מה נלמד מהערבים תושבי הארץ, מה נלמד מהאירופאים, ואיך כל זה קשור למשק המעורב.

טלי מדינה היא רפתנית מקיבוץ אורים. בפרק זה נבין דרכה איך נראית הרפתנות המודרנית, כיצד ייבוא מוצרי חלב לשוק הישראלי משפיע עליה כרפתנית, למה רווחת הפרה חשובה לתנובת החלב ומה וודאי בחייה החקלאיים התנודתיים.

ב-1966 התחיל יעקב את דרכו במושב לכיש עם עדר צאן צנוע למדי. הוא לא דמיין שבנו, חיים, ומאוחר יותר נכדו, ימשיכו את דרכו בעדר הזה – עדר שגדל וצמח מאז אותם ימים רחוקים בשנות השישים. בפרק זה שוחחנו עם יעקב וחיים על גידול צאן, תהינו האם משפחה יכולה להתפרנס מעדר עצמאי שכזה כעסק בלעדי, דיברנו על השפעת הייבוא מאוסטרליה, על שינוי אפשרי בייעוד הצאן לחלב וסוגיות נוספות איתן מתמודדת המשפחה.

בסוף פברואר התקיים כינוס חקלאים (לפני שנכנסנו לעידן הריחוק החברתי בתקופת הקורונה), ששילב החלפת ידע מקצועי עם חיבור קהילת החקלאים. במהלך אותו יום דובר בין השאר על עתיד החקלאות, חדשנות טכנולוגית, רגולציה, שוק הסחורות הגלובלי וביטחון תזונתי – ועל כל אלה דיברנו בפרק זה יחד עם שלושה אנשים שנכחו באותו כינוס: עדי פנחס, מיגל יופה וחיים ערב.

יגאל אלמליח גדל בספסופה, מושב הממוקם ליד הר מירון. בבגרותו יצא לחיות במרכז לתקופה קצרה אך חזר לבסוף למושב ילדותו כדי להתמקד בניהול העסק המשפחתי: גידול תרנגולות להטלה. בפרק זה נדבר עם יגאל על הרגולציה בענף הביצים, על משבר הביצים שפקד אותנו בפסח האחרון, נבין ממנו את משמעותן של מכסות הביצים שמחלקת המדינה ונשמע ממנו כיצד לדעתו המדינה יכולה להאט את צמצום מספר החקלאים העוסקים בענף ההטלה.

משה ויזר מתל-יצחק רואה את הפרדסים מקרוב – קרוב מאוד אפילו – כבר עשרות שנים. בפרק זה שוחחנו איתו על ימיו הראשונים בענף, על הייצוא, על הנדל”ן שנוגס בשטחים ושאלנו אותו מה לעזאזל קרה לתפוז הישראלי.

במבט חטוף על דרום הארץ אפשר להסיק בקלות שהערבה היא המקום הכי פחות מתאים לחקלאות עלי אדמות. בשיחה עם רמי שדה – שמגדל תבלינים ותמר מג’הול במושב עין יהב – גילינו זוויות נוספות על החקלאות בערבה: שוחחנו על היתרונות שגידול בערבה טומן בחובו, על סוגיית המים, התחרות עם אירופה ואפריקה וההשפעות המפתיעות של אירועים פוליטיים ברחבי הגלובוס על החקלאי והצרכן כאחד.