מועד תחילת השימוש בכולין מוגן כרס ומשך השימוש בו, משפיעים על ביצועי פרות חלב
ההשפעות של הגבלת מקום באבוס ותדירות קירוב המזון, על ביצועי הגדילה של עגלות הולשטיין, הניזונות במנות עתירות מזון גס, תחת ממשק הגבלת מזון
רקע: האתגר בגידול עגלות לתחלופה הוא מינימום עלות כלכלית וסביבתית, תוך הימנעות מפשרות באשר לביצועים העתידיים של העגלות.
ביצוע הגדילה של הודי זכר בתקופת הגידול האחרונה
“גדילת החזה בסוף הגידול היא המשמעותית ביותר. אם ביום מן הימים יהיה תשלום מיוחד על תפוקת חזה גדולה יותר, יכול להיות שיהיה משתלם ‘למשוך’ את השיווק לקבלת משקל חזה גבוה יותר”
מזון למחשבה: כך נתאים בין תכולת הזנה לדרישות הפטם
כל הנתונים מובילים למסקנה כי יש להתייחס אל הזכרים והנקבות כבעלי חיים שונים לגמרי, ולכן גם להתאים להם הזנה שונה
ירק תירס לתחמיץ: מתי קוצרים ולמה (חלק א’)
לפני שנים מספר, לאחר שנתקף בפטריית ארגוט, הופסק גידול הסורגום לתחמיץ, כך שבצער רב, לאחר שנים של מו”פ, ויישום מוצלח כמעט בכל אזורי הארץ, הוסר מזון גס זה מסל המזונות הגסים בישראל. בהעדרו – חזר ירק התירס לתחמיץ לגדולתו, כגידול קיצי מוביל, וכמזון “הגס” השני בחשיבותו בישראל לאחר חיטה לתחמיץ.
השוואת שלוש שיטות גידול מטילות בארה”ב
הרוב המכריע של המטילות בארה”ב )305 מיליון( מוחזק בכלובים, בשטח של 170 סמ”ר למטילה. בחודש ינואר 2015 שונו החוקים בקליפורניה, כך שכל ביצה בקליפתה הנמכרת במדינה תגיע ממטילה שיש לה מספיק מקום להסתובב ולמתוח את כנפיה.
האם רצוי להוסיף חומצות שומן לפרות חלב: איזה, מתי וכיצד? חלק ב’: שילוב תוספי חומצות שומן במנת פרה חולבת
פרק זה נציג עבודות עדכניות שנעשו במחלקה למדעי בע”ח באוניברסיטת מישיגן ארה”ב ע”י קבוצת חוקרים בראשותם של Lock & de Souza
השפעת קרינת השמש ומועד ההזנה על ההתנהגות, התגובה החיסונית והיצרנות של כבשי חלב תחת עומס חום
רקע: לקראת סוף האביב ולמשך הקיץ, טמפרטורת הסביבה ברחבי המזרח התיכון גבוהה יחסית, ומטפסת במקרים רבים מעל לטמפרטורת הנוחות (Thermal neutral zone) של כבשים לחלב (5-25 מ”צ). כחלק מהתמודדות הכבשים עם עקת החום, הן מעלות את קצב הנשימה שלהן (הלחתה), פעולה הגורמת לעלייה של %7-25 בצריכת האנרגיה לקיום.
חינוך לחקלאות
כשחושבים על הנוער הישראלי של היום, ניתן לחשוב שבשביל רבים מילדי ישראל חקלאות היא מושג ערטילאי-משהו. לא זה המצב עבור מאות התלמידים שעוברים מדי שנה בחממה האקולוגית שמנהל נועם גבע בעין שמר. אצל נועם התלמידים מוצאים את עצמם מתעסקים בחקלאות במו ידיהם – בין אם זה באדמה ממש ובין אם זה באגרו-טק מתקדם. איך מגייסים תלמידים לתחום הזה? למה הם – ואנחנו – בכלל צריכים את זה? ואיך תלמידה אחת הגיעה עד לתחרות בינלאומית בשבדיה עם מוצר חקלאי שהכינה במסגרת בית-הספר?
