מאגר הידע

בשגרת העבודה בדיר, אם נשאל אקראית נוקדים, כנראה שרובם יודעים בכל רגע נתון מהי רמת החלבון במנה אותה הם מגישים לבעלי החיים שלהם, והמתעניינים שביניהם אף יידעו להגיד מהו ריכוז האנרגיה במנה. אך כאשר נשאל לגבי ריכוזי הוויטמינים והמינרלים במנה, כנראה שהתשובה במקרה הטוב תהיה צילום של  תווית הפרמיקס בו הם משתמשים, ובמקרה הפחות טוב אי מתן תוספת פרמיקס מינרלים וויטמינים, עקב חוסר מודעות לחשיבות הנושא, או מתוך רצון לחסוך כמה שקלים.

רקע: בעבר היה נהוג להשתמש בלפתית מסוג סינגל זירו, אשר הכילה תכולה גבוהה של גלוקוזינולאטים. פגיעת הגלוקוזינולאטים באה לידי ביטוי בכך שעל ידי האנזים מירוזינאז מתרחש פירוק למספר מרכיבים בעלי השפעות אנטי-תזונתיות (Mawson et al., 1993). שני המרכיבים הבולטים ביותר הם 5-VOT ו-SCN^–.

רקע: סתימות בדרכי השתן הינן בעיה נפוצה בגידול טלאים בממשק אינטנסיבי. האבנים הסותמות את דרכי השתן הן כתוצאה מהתגבשות מינרלים, היוצרים אבנים בכליות.

קוקסידיוזיס הינה מחלה שנגרמת מטפיל מעיים חד תאי מסוג אימריה Eimeria, המתיישב ומתרבה במערכת העיכול של בעלי חיים שונים וגורם לנזק לתאי המעי. הדבקות בטפיל יכולה להביא למצב של תחלואה בה הפגיעה בתאי המעי קשה וגורמת לאיבוד דם וחלבונים ולעיתים גורמת למוות, אך במרבית המקרים גורמת למצב של תת תחלואה בה ניתן להבחין בפגיעה מסוימת בחלקים שונים של מערכת העיכול, ירידה בספיגת חומרי הזנה וירידה בניצולת המזון.

במידה ואתה כרפתן מתנהל בממשק הזנה קפדני ברפת, או אז הטמעה של ממשק מתון של מלחים אניונים, הוא הליך פשוט שבבסיסו – תוספת של כמה מינרלים. פרות תחת ממשק זה נמצאות במטבוליזם חומצי מתון, בו ה-pH של השתן שלהם הוא 6-7, רמה אשר מאפשרת סטיות קלות בחומציות (במידה וקורות) ללא סיכון.

רקע: צרכי הפרה לסידן לאחר ההמלטה מגיעים לפי 3 ויותר בהשוואה לצרכיה שבוע קודם. כדי להמחיש, צרכיה לסידן בתקופת היובש (קיום בלבד) – כ-21 ג’/יום; בעת יצור קולוסטרום – כ-44 ג’/יום; ולאחר המלטה, עבור יצור של כ-40 ק”ג חלב, כשבוע לאחר ההמלטה – 77 ג’/יום. כתוצאה מהשימוש המוגבר בסידן ליצור חלב, ריכוזו בדם עלול לרדת לאחר ההמלטה לרמה נמוכה (היפוקלצמיה), הגורמת להפרעות עצביות שעוצמתן קשורה בריכוז הסידן בדם: 7-8 מ”ג% (מ”ג/100 מ”ל) – קדחת חלב תת קלינית; 5-7 מ”ג% – קדחת חלב קלינית, שיתוק ורביצה.

במידה ואתה כרפתן מתנהל בממשק הזנה קפדני ברפת, או אז הטמעה של ממשק מתון של מלחים אניונים, הוא הליך פשוט שבבסיסו – תוספת של כמה מינרלים. פרות תחת ממשק זה נמצאות במטבוליזם חומצי מתון, בו ה-pH של השתן שלהם הוא 6-7, רמה אשר מאפשרת סטיות קלות בחומציות (במידה וקורות) ללא סיכון.

SoyChlor (סויכלור) – מוצר המכיל מלחים אניונים להתמודדות עם קדחת חלב קלינית ותת קלינית.