השפעת שילוב תחמיץ גפת רימונים על נעכלות וביצועים בפרות חלב

1. המחלקה לחקר בקר וצאן, מנהל המחקר החקלאי

2. המחלקה לבקר-שה”מ

3. המחלקה לבעלי חיים, הפקולטה לחקלאות, רחובות

4. “אמבר”-מכון תערובת

מבוא

גפת הרימונים הוא חומר לוואי של תעשיית מיץ הרימונים בארץ ומכילה את הגרעינים והקליפות הנותרות לאחר הסחיטה. חומר לוואי זה מאופיין בתכולת ח”י נמוכה (20%), תכולת NDF בינונית (41.3%) ובתכולות גבוהות של סוכרים מסיסים (% 17.5) ופנולים מסיסים (% 27.3),הידועים בספרות המקצועית כחומרים עלולים לפגוע בצריכת המזון ובנעכלותו. בכדי לאפשר שימוש ארוך טווח בגפת בחנו, בעבודה קודמת, דרך להחמיץ את הגפת. בכדי לאפשר תנאי החמצה אופטימליים עורבבה גפת הרימונים עם קליפות סויה כחומר ממצק ותחמיץ תירס בשיעור של 25:35:40 מהחומר היבש. בתחמיץ התקבלו פחתי ח”י נמוכים (% 5.6 ) ותכולות חומצות שומן קצרות שרשרת וחומצה לקטית היו בטווח המקובל.

תיאור הניסוי

לאור הצלחת החמצת הגפת כמתוארת לעיל, והבעייתיות הפוטנציאלית הקיימת משימוש בחומר זה, בוצע ניסוי הזנה בפרות חלב. הניסוי נערך ברפת הפרטנית בבית דגן וכלל 2 קבוצות המכילות 21 פרות כל אחת. במסגרת הניסוי נבחנה השפעת שילוב 20% תחמיץ גפת רימונים על צריכת המזון הפרטנית, נעכלות לכאורה, ביצועי הפרות ושינויים בפליטת המתאן. מנת הביקורת הכילה 8% גרעיני תירס כחלופה ל 8% קליפות הרימונים שמצויות בתחמיץ (על בסיס ח”י).

דיון ותוצאות

שילוב תחמיץ גפת הרימונים פגע באופן מובהק בצריכת המזון ( 25.8 ק”ג ח”י לעומת 27.1) ובנעכלות לכאורה של ח”י, NDF, וחלבון. הגורם לכן מצוי ככול הנראה בנוכחות הפנולים המסיסים שבגפת הרימונים. טעמם המריר של הפנולים, הירידה בקצב פינוי המזון הנעכל מהכרס ותחושת העפיצות הנוצרת בפה עקב קשירת פנולים לחלבוני הרוק, מובילים לפגיעה בצריכת המזון. במערכת העיכול של מע”ג נוצרים קומפלקסים בלתי מסיסים בין חלבונים לפנולים המסיסים. קומפלקסים אלו לא נעכלים ובכך פוגעים בנעכלות החלבון. בנוסף, פנולים מסיסים פוגעים באוכלוסיית החיידקים הפרוטאוליטים והצלוליטיים בכרס דבר הגורם לפגיעה נוספת בנעכלות החלבון וה- NDF. תנובת החלב בקבוצת הניסוי נפגעה גם היא ועמדה על 44.6 ק”ג לעומת 45.5 ק”ג בקבוצת הביקורת. לעומת זאת, בערך ה- ECM (Energy corrected milk), המושפע מתנובת החלב והרכבו, לא נצפה הבדל בין הקבוצות הודות לעליה באחוז השומן בקבוצת הניסויי. מבדיקת יעילות הייצור נמצא כי קבוצת הניסוי הייתה יעילה יותר ביצור החלב ולכך 2 הסברים עיקריים: (1) צריכת מזון נמוכה יותר; (2) ירידה ביצור המתאן עקב פגיעה באוכלוסיית מייצרי המתאן בכרס, הרגישים מאוד לפנולים. יצור מתאן בכרס הוא למעשה אנרגיה ש”הולכת לאיבוד” שכן במקום לנצל פחמימות להפקת אנרגיה הן נפלטות מהגוף כמתאן. במיץ כרס שנדגם מהפרות שקבלו גפת רימונים מוחמצת נמצא ייצור מתאן נמוך ב 24.8% בהשוואה למיץ הכרס שנדגם מפרות הביקורת. נתונים אלו מרמזים על שינוי באופי התסיסה הכרס ומיוחסים לנוכחות הפנולים המסיסים שמקורם בגפת.

לסיכום, שילוב 8% גפת רימונים מוחמצות בבליל פרות חולבות פגע בצריכת המזון ונעכלותו. לכן, במידה ורוצים לשלב חומר לוואי זה במנת חולבות יש לעשות זאת במשנה זהירות ובמינון נמוך מזה שנעשה בניסוי זה.
נעכלות תחמיץ גפת הרימונים ומנת הביקורת ,ייצור מתאן ע”י חיידקי הכרס ומדדי ייצור.