קוקסידיוזיס הינה מחלה שנגרמת מטפיל מעיים חד תאי מסוג אימריה Eimeria, המתיישב ומתרבה במערכת העיכול של בעלי חיים שונים וגורם לנזק לתאי המעי. הדבקות בטפיל יכולה להביא למצב של תחלואה בה הפגיעה בתאי המעי קשה וגורמת לאיבוד דם וחלבונים ולעיתים גורמת למוות, אך במרבית המקרים גורמת למצב של תת תחלואה בה ניתן להבחין בפגיעה מסוימת בחלקים שונים של מערכת העיכול, ירידה בספיגת חומרי הזנה וירידה בניצולת המזון. במצב תת תחלואתי של קוקסידיוזיס גורמי תחלואה נוספים משגשגים במערכת העיכול הפגועה ועלולים ליצור תחלואה שניונית. לדוגמה, נמצא קשר בין מצב תת קליני של קוקסידיוזיס להתיישבות חיידק הקלוסטרידיום – Clostridium Perfiringens במעי, חיידק זה הינו הגורם לדלקות מעיים נמקיות.
הדבקות בטפיל נעשית ע”י עיכול אאוציסטים (גופיפים ברי קיימא) מסביבת בעל החיים. לאחר כניסת האאוציסטים לגוף, הטפיל משתחרר וחודר לתאי אפיתל המעי שם מתרבה ועובר מספר שלבי התפתחות ורביה. לאחר השלמת מחזור החיים בתוך תא המעי הטפיל פורץ את דופן תא אפיתל המעי לשם שחרור גופיפים ברי קיימא חדשים המופרשים בלשלשת. מחזור חיי הטפיל מכניסתו לגוף העוף ועד לשחרור אאוציסטים חדשים אורך 4-7 ימים.
בפטם קיימים 3 סוגים עיקריים של אימריה (קוקסידיה) הניתנים לזיהוי עפ”י אזור הפגיעה במערכת העיכול, גודל האאוציסטים וסימנים קליניים באזור הנגוע:
- Acervulina – אימריה אסרוולינה – פוגע בדופן הפנימית של הדאודנום – חלקו העליון של המעי הדק.
- Maxima – אימריה מקסימה – אזור הפגיעה של הטפיל הוא בחלקו האמצעי של המעי הדק – ג’אוג’נום.
- E. Tenella – אימריה טנלה – פוגע במעי העיוור, הצקום. בנגיעות גבוהה ניתן לזהות דם ברפד כתוצאה מדימום במעי העיוור אשר מביא לעליה גבוהה בתמותה.
בעופות בוגרים ניתן לזהות סוגים נוספים של הטפיל – אימריה מיטיס (E.mitis), אימריה נקטריקס (E. necatrix), אימריה ברונטי (E. Brunetti).
בפיטום הודים ישנם 7 זנים ידועים של קוקסידיה עם רמת אלימות משתנה. אזורי הנגיעות, אופי הפגיעה והסימנים בדופן המעי אינם נבדלים באופן ברור בין הזנים ולכן קשה לזהות את סוג הקוקסידיה בבדיקת עופות בלול או בבדיקת ניטור רגילה.
לשם מניעת קוקסידיוזיס בפיטום עופות, ישנם תכשירים מניעתיים הנקראים קוקסידיוסטטים ותפקידם למנוע ולעכב את התפתחות הטפיל בתאי המעי. קוקסידיוסטטים הינם תרופות וניתנים בתערובת רק עם מרשם רופא וטרינר. בתערובות אמבר ישנה הקפדה על החלפת הקוקסידיוסטטים אשר בשימוש על פי תכנית קבועה מראש על מנת למנוע יצירת עמידות של הטפיל לחומר הפעיל ולשמור על יעילות הקוקסידיוסטטים לאורך זמן. בשנים האחרונות ישנה מגמה בישראל לעבור לגידולים ללא אנטיביוטיקה לשם הורדת השימוש באנטיביוטיקה. בגידולים ללא אנטיביוטיקה אין שימוש בקוקסידיוסטטים והאפשרויות למניעת התחלואה היא חיסון או שימוש בחומרים טבעיים.
באמבר החל משנת 2010 מתבצעת תכנית ניטור לבריאות מעיים בפטם ובהודים שמטרתה הראשונית הייתה להעריך את מידת האפקטיביות של הקוקסידיוסטטים בהם היה שימוש. תכנית הניטור מתבססת על דגימת מספר רב של חוות ולולים וניתוח מגמות ושינויים במדדים הנאספים לאורך זמן. הבדיקות נעשות ע”י ד”ר איזבל (ביז) שילר במעבדה במשמר השרון. הלולים הנבדקים הם בעיקר לולים של אלף בר וקורניש אך גם מגדלים פרטיים. עם מעבר לגידול ללא אנטיביוטיקה ושימוש בחומרים טבעיים כתחליף לקוקסידיוסטט או אנטיביוטיקה התכנית מכוונת יותר לבחינת יעילות תוספים אלו.
בפטם ובהודים דגימה הינה 5 עופות מלול לזיהוי סימנים לקוקסידיוזיס והערכת מצב בריאות המעיים הכללי – Dysbacteriosis / Bacterial enteritis. עופות פטם נבדקים בטווח הגילאים של 21 – 30 יום. הודונים נבדקים בגיל של 3 – 6 שבועות.
שיטת הבדיקה
- הערכת קוקסידיוזיס – בפטם בדיקת מערכת העיכול וזיהוי סימנים קלינים לשלושת סוגי האימריה- קוקסידיה העיקריים. בבדיקה ניתן ציון לרמת הנגיעות – 0 – אין נגיעות כלל, 1 – סימני נגיעות קלה בלבד, 2 – רמת נגיעות נמוכה, 3 – נגיעות בינונית, 4 – רמת נגיעות גבוהה.
בהודים אין סימנים מזהים לסוג הקוקסידיה לכן יש ציון נגיעות עפ”י חלקי המעי – עליון, אמצעי, תחתון.
- הערכת מצב בריאות המעיים הכללי – Bacterial enteritis – מתן ציון להערכת בריאות המעיים עפ”י מספר מדדים:
- דופן המעי – עובי, גמישות, שלמות.
- תוכן המעי – מזון לא נעכל, נוזליות, קצף.
- אדמומיות, שטפי דם.
- בבדיקות הודים מציינים המצאות שוטוניות שמערכת העיכול.
את הממצאים מסכמים בטופס בדיקה עבור כל לול נבדק (דוגמה מלול פטם):
באיסוף הנתונים ישנה הקפדה על רישום מדויק של שימוש בקוקסידיוסטט או חיסון העופות לקוקסידיוזיס. כמו כן, רישום של טיפולים שהיו בלול, אנטיביוטיים או טבעיים וכן של התוספים במים ובתערובת. לאורך זמן רישום וניטור רציף מאפשר ניתוח של מצב בריאות המעיים והשוואה לתוצאות מקצועיות בלולים ושימוש במידע זה בעת תכנון התערובות והחומרים הנמצאים בשימוש המכון.
