בעלי כנף

במידה והעופות לא הגיעו למשקל צריך להמשיך עם התערובת הנוכחית ולא לעבור לבאה.

ההנחיה לא לערבב שני סוגים שונים של קוקסידיוסטט באה כדי למנוע מצב שמתערבבות שתי התרופות ובסופו של דבר בעל החיים לא מקבל את המינון המומלץ מאף אחת מהתרופות. לכן, במידה והערבוב הוא רק לכמה שעות אין שום סכנה בערבוב מכיוון שלאחר כמה שעות בעל החיים חוזר לקבל את המינון המלא וטווח זמן של כמה שעות הוא קצר מדי להתפתחות קוקסידיה, כך שאין סכנה.

באופן חד משמעי עדיף לערבב בין התערובות ולא ליצור מצב של מחסור במזון בלול.

רוב מוצרי החמצת המים פועלים על החלק הראשון של מערכת העיכול (זפק, קיבת בלוטות, קורקבן) ואילו מחמיצי התערובת בחלק גדול מן המקרים פועלים רק לאחר הקורקבן, כך שבמידה ובוחרים את המוצרים הנכונים הם ישלימו זה את פעילותו של זה.

המעבר לכופתיות יכול להתבצע ברגע שהעוף מספיק גדול כדי לאכול אותן. כופתיות מקטינות את בזבוז המזון ואת האנרגיה שהעוף צריך להשקיע באכילה ולכן בד"כ משפרות את ביצועי הגדילה. רוב המגדלים עוברים לכופתיות בין גילאים 21 ל 24.

הקוקסידיוסטט הורג את החיסון ולכן במקרה כזה יש צורך להמשיך בתערובת עם קוקסידיוסטט עד לסיום הלהקה.

הפעולה הראשונה שיש צורך לעשות היא לעצור את קוי ההאבסה ולאפשר לעופות "לנקות" את הצלחות. במידה ומפלס המזון בצלחות גבוה, יש צורך להנמיך אותו ולכוון את הצלחת כך שהמפלס יהיה מינימלי. במידה והפיזור קרה לאחר מעבר מפירורים לכופתיות, מומלץ להזמין באופן מיידי תערובת פירורים ולפתוח את שני המיכלים ביחד כך שהתערובות תתערבבנה בצלחות והעופות יתרגלו לצורה השונה.