תרגום מאמרם של מייקל צזאריק ובריאן פיירצ'ילד מאוניברסיטת ג'ורג'יה
למה הרפד נהרס ומתגבש באופן פתאומי בגיל הצעיר למרות שהצפיפות עדיין נמוכה? התופעה קורית כיוון שאוורור המינימום אינו מתעדכן בהתאם לעלייה בצריכת המים והפרשת המים של העופות לרפד.
לרוב עדכון האוורור מתבצע בהתאם לגיל העופות בשבועות. עדכון זה אינו מטפל בעלייה באוורור שנדרשת במהלך השבוע עצמו בגילאים צעירים. עדכון אוורור ברמה השבועית מתאים יותר לגיל המאוחר, שם ישנו שינוי של כ-5% במהלך השבוע, אך לא לגיל הצעיר, בו יש שינוי של כ-20% או יותר כל יום.
במהלך עשרת הימים הראשונים האפרוח מכפיל את משקלו פי 7. ע”מ לתמוך בגדילה המהירה הזו, צריכת המים של האפרוח עולה גם היא באופן דרמטי.
טבלת צריכת מים של לול בישראל (15000 עופות) :
| יום | צריכת מים | שינוי מהיום הקודם |
| 1 | 229 | |
| 2 | 37362.9% | |
| 3 | 551 | 47.7% |
| 4 | 699 | 26.9% |
| 5 | 900 | 28.8% |
| 6 | 1008 | 12.0% |
| 7 | 1136 | 12.7% |
| 8 | 1176 | 3.5% |
| 9 | 1336 | 13.6% |
| 10 | 1517 | 13.5% |
| ממוצע עליה | 24.6% |
כאשר צריכת המים עולה באופן דרמטי שכזה, הפרשת המים לרפד והלחות לאוויר כמובן עולות גם הן.
כיוון שמטרתנו היא לשמור על רטיבות קבועה ונמוכה ברפד, אוורור המינימום צריך לעלות ביחס מתאים ללחות שנוספת ללול. לדוגמא, אם העופות מוסיפים 2000 ליטר שתיה ביום, עדכון האוורור צריך להיות כזה שיוציא את כל המים שנוספו מתוך הלול. על כל ליטר נוסף שנכנס ללול, יש צורך להגדיל את האוורור ע”מ שיוציא את אותו ליטר. למרות שכ-20% מהמים ששותים נטמעים בשרירים שהעוף בונה, העוף מקבל גם מים מן המזון, כך שבסופו של דבר כל העלייה בכמות השתייה מגיעה לרפד ולמבנה.
יש לקחת בחשבון שמעבר למים שנכנסים למבנה כתוצאה מהשתייה והמזון, חימום הלול על ידי שריפת הגז יוצר מים נוספים אשר צריכים לפנות מהמבנה. על כל ליטר גז שנשרף נוצר כליטר מים נוסף שצריך לפנות. לכן, בתחילת הגידול ובמיוחד בחורף כשכמויות הגז הנשרפות גדולות, יש צורך להגביר את פינוי המים עד פי 2 לעומת הפינוי הנדרש כתוצאה משתיה ומזון בלבד.
עובדה נוספת אליה יש לשים לב היא זרימת האוויר מהאינלטים. כאשר והאויר לא זורם בצורה נכונה לתוך הלול ולא מתחמם ומתייבש מספיק, היכולת שלו להוציא לחות היא קטנה יותר ויהיה צורך להגביר את כמות האוויר שבה משתמשים.
טבלה 2 : עליה יומית בדרישה לאוויר במהלך האימון :
הטבלה אינה מייצגת מבחינת הכמויות, אך מדגימה באופן יפה את השינוי היומי שצריך להתבצע מיום ליום במהלך עשרת הימים הראשונים לגידול.
הדרך הטובה ביותר להבין שאנחנו כמגדלים נמצאים בפיגור בהיבט של הגברת האוורור היא לבחון את הלחות היחסית בלול באופן יומי. אם הלחות עולה סימן שאנו לא מכניסים מספיק אוויר ע”מ לפנות את הלחות העודפת שמופרשת.
המטרה היא לבצע התאמות באוורור על בסיס יומי כדי להימנע מהגעה לנקודה שהרפד מתקשה, האמוניה במבנה עולה והעופות מתחילים להיפגע.
צריך להיות פרואקטיבים בנושא הזה ולא לחכות להרעה במצב הרפד ע”מ להבין שאנחנו לא מאווררים כמו שצריך. אם הלחות בלול עולה במשך מספר ימים, הכרחי לשנות את האוורור באופן דרמטי כדי להחזיר את הרפד למצב טוב. שינוי האוורור באחוזים בודדים לא יפתור את המצב במידה והרפד החל להתקלקל כיוון שאם הלחות עלתה במשך כמה ימים כנראה נכנסה כמות גדולה של רטיבות ללול ואותה צריך להוציא ע”מ לחזור לרפד טוב.
השינוי היומי צריך להיות 20%-30% ללא קשר לעלייה בלחות; כך שעל מנת לתקן צריך לשנות בסדרי גודל של 50%.
כמה שהשינוי יעשה מהר יותר ובאופן דרמטי יותר, הסיכוי להחזיר את הרפד למצב נורמלי יהיה טוב יותר.
דוגמא לגרף טמפרטורה ולחות במצב של הגדלה לא מספקת של האוורור והצטברות לחות בלול ובמצב תקין :
