ההשפעה של צריכה חופשית וגבוהה של חלב או אבקת חלב, על ביצועי הגדילה והבריאות של יונקים מגזע שוויצרי-חום: השוואה בין הגמעה נמשכת בחלב אם לעומת מעבר מוקדם לאבקת חלב, שבוע לאחר הלידה.

תרגום, המבוסס על מאמרם של Anton M. Vorndram, 2025 וחובריו שיפורסם בקרוב ב-J. Dairy Science

רקע: העובדה כי תזונה מוקדמת של עגלים משפיעה על ביצועיהם כפרות חלב מבוססת בספרות. משטר הגמעה מוגבר בתקופת היותם יונקים, משפר משמעותית את ההתפתחות העתידית של רקמת הפרנכימה בעטין, כמו גם מגדיל משקלה ואת חלקה היחסי ממשקל הגוף, מה שמהווה בסיס לביצועי חלב משופרים בעתיד. כמו כן משטר הגמעה זה תומך בביצועי גדילה ובריאות של היונקים, תוך השפעה על תפקודים פיזיולוגיים ומטבוליים ארוכי טווח. גורמים המווסתים ומשפיעים על חילוף החומרים של היונק הנולד מרוכזים בקולוסטרום ויורדים בריכוזם מחלב מעבר (הערת המתרגם: 2-6 חליבות ראשונות; ר.ס.) לחלב מלא. קולוסטרום, חלב מעבר וחלב מלא, כאשר הינם מקורות ההזנה היחידים של יונקים, מכילים חומרים ביו-אקטיביים, כגון אימונו-גלובולינים, ויטמינים, הורמונים וציטוקינים (הערת המתרגם: חלבונים קטנים אשר מהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאי רקמות הגוף; ר.ס.); גורמים אלו כמעט ולא ממלאים תפקיד כמקור אנרגיה אך מובילים לביסוס חילוף החומרים של היונק או משפרים את יכולת הספיגה של המעי.

כיום בגידול יונקים רב השימוש בתחליפי חלב מקטגוריות שונות כמו אבקת חלב מלא, אבקת חלב רזה, חלבוני מי גבינה או מקורות חלבון צמחי.  בראייה היסטורית,  תחליפי חלב נבנו כדי לחסוך חלב מלא ואבקת חלב רזה כך שהוחלפו במרכיבים אחרים כגון קמח דם, קמח דגים או קמח סויה, אולם במהרה הוכח כי מקורות צמחיים וחלבונים ממקור שאינו מן החי אינם מתאימים באותה מידה למערכת העיכול של היונק הצעיר, המתמחה בקזאין וחלבוני מי גבינה. הרכבים שונים של תחליפי חלב מבחינת ריכוזי השומן, הלקטוז או החלבון יכולים להשפיע על הפרופיל המטבולי בדם היונק בתקופה שלפני הגמילה, על שקיעת שומן ברקמות או על התפתחות שרירים רזים, וכן להשפיע על ביצועי יצור החלב בתחלובה הראשונה, בהשוואה לעגלים שניזונו מחלב מלא בצריכה חופשית. שיעורי תמותת היונקים ביונקיה נעים בארה"ב בין 5 ל-11%, והסיכון לתמותת היונקים הוא הגבוה ביותר במהלך שלושת השבועות הראשונים לחיים; אי לכך, אסטרטגיות ההזנה בגיל המוקדם, יכולות לספק כלי חיוני לחקלאים למניעת שיעורי תמותה גבוהים ביונקים; גישה זו נכונה במיוחד לאור העובדה שאסטרטגיות מסוג זה בשבוע הראשון לאחר הלידה, לא נבחנו דיים.

מחקר זה נועד להעריך את ההשפעות של שני משטרי הגמעה על משקל הגוף של עגלים בשבוע הראשון לחייהם; באופן ממוקד יותר, המחקר השווה את ביצועי הגדילה של עגלים שניזונו בשבוע הראשון אך ורק מקולוסטרום וחלב המעבר של האם, לעומת אלה שהוזנו בקולוסטרום, חלב המעבר של האם,  ובהמשך באבקת חלב. בנוסף,  נערכה אנליזה מפורטת של החלב שהתקבל ב-14 החליבות הראשונות של פרות שוויצריות חומות, כדי לספק נתונים מקיפים על הרכב החלב של גזע זה. החוקרים שיערו שעגלים שניזונו ברציפות מחלב אם יציגו ביצועי גדילה טובים יותר בהשוואה לאלה שעברו בפתאומיות לתחליף חלב, במשטר הגמעה מוגבר.

מהלך הניסוי ותוצאותיו: עשרים יונקים מגזע "שוויצרי-חום", זכרים ונקבות, הוגמעו בקולוסטרום ובחלב מעבר של האם שלהם, בשש ההגמעות הראשונות, פעמיים ביום בהגמעה חופשית. בהמשך, הם חולקו באופן אקראי לאחד מ-2 טיפולים: הגמעה בחלב האם, או באבקת חלב*, במשך 8 הגמעות רצופות, בהגמעה חופשית (צריכה לא מוגבלת), פעמיים ביום. היונקים נשקלו 3 פעמים במהלך הניסוי**, והתקבלו הבדלים בביצועי הגדילה בסוף הניסוי, כך שיונקים שניזונו בחלב הראו גדילה טובה יותר בהשוואה ליונקים שניזונו באבקת חלב. הבדלים התקבלו גם במרקם הצואה כך שהיונקים שניזונו באבקת חלב הראו שכיחות גבוהה יותר של צואה במרקם שלשולי. עגלים שניזונו מחלב אם הראו ביצועי גדילה יומית טובים יותר, וכן, שיפור  בגדילה טוב יותר יחסית למשקלם ההתחלתי – תוספת משקל של 22% בהשוואה לתוספת של 15% של יונקים שניזונו מאבקת חלב. ההסבר של החוקרים היה ריכוז המזינים (נוטריינטים) הגבוה יותר של חלב אם במהלך השבוע הראשון לחיים, בהשוואה לאבקת חלב, מה שגרם בעת שינוי ההגמעה לפחיתה באנרגיה יומית הנצרכת בכ-30%, עבור היונקים שניזונו מאבקת חלב, ללא שינוי בצריכת המזון. ציוני הצואה הטובים יותר ביונקים שצרכו חלב, פורשו כבעיה רב-גורמית שנגרמה ככל הנראה על ידי השינוי הפתאומי במזון, כמו ריכוזים גבוהים יותר של גורמים המשפיעים על אוסמולליות (הערת המתרגם: שינויים בלחץ אוסמוטי; ר.ס.) כגון לקטוז ומינרלים, או היעדר או פגיעה בקרישת הקזאין באבומזום, ביונקים שניזונו באבקת חלב במשטר הגמעה מוגבר.

מסכמים החוקרים את העבודה כך: תוצאות ניסוי זה הראו כי יונקים שוויצריים-חומים שניזונו מקולוסטרום ואחריו חלב המעבר של האם שלהם, במהלך השבוע הראשון לחייהם הראו גדילה טובה יותר בהשוואה לאלה שעברו להגמעה באבקת חלב. ראוי לציין כי ההבדל בביצועי הגדילה ניכר תוך פרק זמן קצר, מה שמדגיש את החשיבות הקריטית של משטר ההזנה המוקדם מאד.  בנוסף, יונקים אלו הראו ציוני צואה טובים יותר מאשר עמיתיהם שניזונו באבקת חלב, מה שמצביע על כך שחוסר העקביות במרקם הצואה בקבוצת "אבקת החלב" יכול לנבוע מההרכב הספציפי של אבקת החלב,  או מעצם המעבר להגמעה במקור אחר.  כדי להימנע מגורם הסטרס של שינוי מזון,  החוקרים תומכים בשימוש מועדף בחלב אם להגמעה במהלך השבוע הראשון לחיים.  לחילופין, מעבר ישיר לאבקת חלב לאחר הגמעת קולוסטרום הוא אפשרי,  אך יש לקחת בחשבון את ההרכב התזונתי של אבקת החלב בהשוואה לחלב אם, בשבוע הראשון לחיים.  התאמות לגבי הרכב אבקת החלב,  כגון הפחתת ריכוז המינרלים והלקטוז, והגדלת תכולת השומן, עשויות לשפר את היעילות ולהפחית תגובות שליליות. מחקר זה מדגיש את הצורך לשקול בחשיבה ובשיקולים לגבי אסטרטגיות ההגמעה עבור עגלים שזה עתה נולדו, כדי לקדם גדילה ובריאות מיטביים.

======================================

* הרכב אבקת החלב בה נעשה שימוש בעבודה (מבחר נתונים): חלבון כללי – 21.5%; שומן כללי – 21%; אפר – 8%; ליזין – 2%; סידן – 0.9%; זרחן – 0.75%; נתרן – 0.7%. רכיבים: אבקת חלב רזה – 50%; אבקת חלבון מי גבינה – 24.2%; שומן צמחי (קוקוס, קקאו) – 18.2%

** – לוח השקילות: שקילה 1 – לאחר הלידה; שקילה 2 – לפני הגמעה 7 ותחילת הטיפולים; שקילה 3 – לפני ההגמעה האחרונה ותום תקופת הניסוי (בגיל שבוע).