השפעת כמות החלב והרכב המזון המרוכז על גדילת עגלות הולשטיין

תרגום, מבוסס על מאמרם של  M. H. Ghaffari et al, 2025שפורסם ב -J. Dairy Science, 108:5000

מבוא: תזונה מיטבית בתחילת חייהם של היונקים היא גורם מרכזי המשפיע על קצב הגדילה, הבריאות והתפוקה ארוכת הטווח שלהם. באופן מסורתי, גידול עגלים התבסס על הגבלת מתן חלב במטרה לעודד צריכה מוקדמת של מזון מוצק, שתורמת להתפתחות הכרס ולגמילה "חלקה" יותר מחלב. עם זאת, מחקרים מהשנים האחרונות  מצביעים על כך שכמויות חלב גדולות יותר עשויות להעניק יתרונות משמעותיים בביצועי הגדילה המוקדמים ואף לשפר את החסינות למחלות, ובסופו של דבר גם את הביצועים ארוכי הטווח. אף על פי שצריכת חלב מוגברת מקדמת גדילה מהירה ובריאות כללית טובה יותר, היא עלולה לדכא את צריכת המזון המוצק – מרכיב חיוני להתפתחות יעילה של הכרס. לעומת זאת, הגבלת חלב מעודדת צריכה מוקדמת של מזון מוצק ועשויה להאיץ את התפתחות הכרס, אך מעלה חששות בתחום הרווחה, בעיקר עקב הסיכון לתת-תזונה בשבועות הראשונים של החיים והשלכות אפשריות על ההתפתחות בטווח הארוך. מעבר לכך, האנרגיה היא גורם חיוני וקריטי לגדילה בעגלים צעירים. בעוד שמזון מוצק מכיל פחות אנרגיה, ריכוז האנרגיה בחלב כמעט כפול, ובכך נפתח חלון הזדמנויות להשגת קצב גדילה אופטימלי באמצעות מתן חלב בכמות גבוהה יותר. תכולות התערובת – ובעיקר אחוזי החלבון והשומן שבו – משחקים תפקיד מרכזי בהתפתחות הכרס. החלבון הוא רכיב בסיסי בבניית שריר, שלד ומערכת העיכול, ולכן הוא בעל חשיבות מיוחדת בשלב הגדילה המוקדם. מחקרים רבים הדגימו כי העלאת אחוז החלבון בתערובת מעבר ל־20% משפרת באופן ניכר את ביצועי הגדילה. בהתאם לכך, מודלים עדכניים (NASEM, 2021)  ממליצים על רמות חלבון גבוהות יותר בהשוואה להמלצות הוותיקות של (NRC, 2001) מתוך מטרה לענות על דרישות ההתפתחות המוגברות של עגלים צעירים. בנוסף, המודלים תומכים גם בשימוש בחלבון מטאבולי (MP), כלומר החלבון שנספג במעי וזמין לשימוש בעל החיים, ולא רק בחלבון הכללי (CP) הניתן במזון. אפשרות אחת להעלאת ריכוז האנרגיה בתערובת היא על ידי שימוש במקורות שומן מהצומח. עם זאת, השפעת השומן אינה תמיד חיובית: מקורות שומן מסוימים עלולים לפגוע בפעילות המיקרוביאלית בכרס, ובכך לפגוע בכמות החלבון המיקרוביאלי הנוצר בכרס (MCP), ובכך להפחית את כמות חומצות האמינו הנספגות במעי. בנוסף, עודף שומן עשוי להפחית את טעימות התערובת ואת רמת הצריכה, גורם קריטי, במיוחד בעגלים צעירים. למרות ההתקדמות בתחום, קיימים עדיין פערי ידע בנוגע לאופן שבו רמות חלב שונות והרכב התערובת – במיוחד תכולת החלבון והשומן – פועלים יחד ומשפיעים על ביצועי הגדילה ועל התפתחות מערכת העיכול. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההשפעה המשולבת של רמות חלב שונות (בינונית לעומת גבוהה) ושל הבדלים בהרכב התערובת (20% לעומת 24% חלבון, ו־3% לעומת 5.5% שומן) על ביצועי הגדילה, תסיסה בכרס והפרשת פורינים – חומרים הנוצרים כאשר חומצות גרעין עוברות פירוק. ריכוז הפורינים בשתן משמש מדד עקיף לפעילות המיקרוביאלית בכרס. ככל שיש יותר פורינים, זהו סימן ליותר פירוק של מיקרואורגניזמים. כלומר, עדות ליותר סינתזת חלבון מיקרוביאלי. ההשערה הייתה כי צריכת חלב גבוהה בשילוב תערובת עשירה בחלבון ותכולת שומן מאוזנת תעודד קצב גדילה מהיר יותר ותתרום להתפתחות הכרס, ובכך תשפר את בריאות היונקים ואת ביצועיהם בעתיד.

מבנה הניסוי: במחקר השתתפו 72 עגלות הולשטיין (משקל גוף ממוצע: 40.6 ± 1.9 ק"ג), שחולקו באקראי לשישה טיפולים: שתי רמות חלב (מתונה – 5 ליטר/יום מקסימום, לעומת גבוהה – 8.5 ליטר/יום מקסימום) ושלוש סוגי תערובת, אשר נבדלו בתכולת החלבון הכללי (20% לעומת 24% מחומר יבש) ובתכולת השומן הגולמי (3.0% לעומת 5.5%). קבוצות הניסוי היו: 1. חלב מתון עם תערובת 20% חלבון ו־3% שומן ;(MM-CON) 2. חלב מתון עם תערובת 24% חלבון ו־3% שומן (MM-HCP); 3. חלב מתון עם תערובת 20% חלבון ו־5.5% שומןMM- HCF) ); 4. חלב גבוה עם תערובת 20% חלבון ו־3% שומן (HM-CON); 5. חלב גבוה עם תערובת 24% חלבון ו־3% שומן  (HM-HCP); 6. חלב גבוה עם תערובת 20% חלבון ו־5.5% שומן(HM-HCF) . כל העגלות קיבלו גישה חופשית לתערובת ולמים, נגמלו ביום 53 ונשארו בניסוי עד יום 73. תוצאות: נמצא כי העגלות שקיבלו חלב מוגבר ותערובת עתירת שומן, צרכו פחות תערובת לפני ואחרי גמילה, ובנוסף הראו קצב גדילה נמוך יותר, יעילות ניצול מזון ירודה וצריכת חלבון נמוכה יותר. לעומת זאת, תוספת השומן הגבוהה הגבירה את צריכת השומן באופן עקבי. העגלות בקבוצה שקיבלה חלב מוגבר ותערובת עשירה בחלבון ובקבוצה שקיבלה חלב מוגבר עם ריכוזי חלבון ושומן נמוכים הציגו קצב גדילה יומי ממוצע גבוה יותר לפני הגמילה. בנוסף, העגלות בקבוצה שקיבלה חלב מוגבר וריכוז חלבון גבוה הציגו את ממדי הגוף הגדולים ביותר (היקף חזה, גובה כתפיים) הן בגמילה והן בסיום המחקר, בעוד שהעגלות שקיבלו חלב מוגבר ותערובת עם ריכוז שומן גבוה היו הקטנות ביותר. בפרופיל התסיסה בכרס נמצא כי ריכוז חומצות השומן הנדיפות (VFA) היה הנמוך ביותר בעגלות שקיבלו חלב מוגבר עם תערובת בעלת ריכוז שומן גבוה, עם יחס מוגבר של אצטט:פרופיונאט – סימן לתסיסה פחות יעילה. לעומתן, עגלות שקיבלו חלב מוגבר עם 24% חלבון בתערובת הראו פרופורציה גבוהה יותר של פרופיונאט לפני גמילה ובוטיראט לאחר גמילה, וכן רמות גבוהות יותר של חומצות שומן נדיפות מסועפות בתערובת עתירת חלבון – עדות לפעילות מיקרוביאלית יעילה יותר בכרס. מסקנות: המחקר בחן את השפעת צריכת החלב והרכב התערובת על גדילת העגלות, התפתחות הכרס ויעילות הפעילות המיקרוביאלית. נמצא כי מתן חלב בכמות גבוהה, ובעיקר בתוספת תערובת עתירת חלבון, שיפר את קצב העלייה במשקל, משקל הגוף ומבנה הגוף – עדות לחשיבות של תזונה עשירה בנוטריינטים בשלבי ההתפתחות המוקדמים. יחד עם זאת, כמות חלב גבוהה מפחיתה את צריכת המזון המוצק ועלולה לעכב את התפתחות הכרס, מאחר שהיא מגבילה את התסיסה המיקרוביאלית. לעומת זאת, דיאטות עתירות שומן – במיוחד כאשר הן כוללות 5.5% שומן ממקור שומן דקלים הפחיתו באופן משמעותי את צריכת המזון ואת היעילות המיקרוביאלית, ופגעו בספיגת נוטריינטים ובייצור חומצות שומן נדיפות. תוצאות אלה מדגישות את ההשפעות השליליות של עודף שומן על תפקוד הכרס ועל יעילות ניצול המזון. במשקים בהם נהוג ממשק הזנה של חלב בכמות גבוהה, מומלץ להימנע מתכולת שומן גבוהה בתערובת (5.5%), ולעומת זאת, העלאת החלבון מ־20% ל־24% עשויה לפצות על ירידה בצריכת המזון המוצק באמצעות תמיכה בייצור חלבון מיקרוביאלי ובפעילות הכרס. מחקרים עתידיים נדרשים לבחון רמות ביניים של חלבון (כגון 22%) כדי להעריך השפעות אפשריות בקו ישר או בקו עקום על גדילה ויעילות מיקרוביאלית. המדדים שנמצאו בשתן תמכו בממצאים אלו: בעגלות שקיבלו חלב מוגבר ותערובת עם ריכוז שומן גבוה נמצאו רמות קריאטינין גבוהות ונפחי שתן נמוכים, בעוד שבעגלות שקיבלו חלב מוגבר ו-24% חלבון בתערובת נמצאה ההפרשה הגבוהה ביותר של סמני סינתזת חלבון מיקרוביאלי (אלנטואין וחומצת שתן). בדיקות הדם הראו שרמות הגלוקוז היו גבוהות יותר בעגלות שקיבלו הרבה חלב, בעוד שרמות ה־BHB  (בטא-הידרוקסי-בוטיראט, סמן לפעילות כרסית) היו הנמוכות ביותר בקבוצה שקיבלה חלב מוגבר וריכוז שומן גבוה בתערובת. בסך הכול, נמצא כי מתן חלב בכמות גבוהה בשילוב עם תערובת עשירה בחלבון (24% ע"ב חומר יבש) ושומן מתון (3%) מקדם גדילה, תפקוד כרס ויעילות מטבולית. לעומת זאת, תערובת עתירת שומן (5.5% מהחומר היבש) עלולה להגביל את צריכת המזון ואת קצב הגדילה של עגלות הולשטיין.