השפעת שינוי מקרי וחולף בתכולת החומר היבש של תחמיצים על ביצועי פרות חלב

מבוסס על המאמר של .McBeth et al., 2013. J. Dairy Sci., 96:3924

רקע

במכון התערובת אנו עוקבים בקפידה אחר תכולות חומרי הגלם המרוכזים תוך ידיעה כי גם “תזוזות” קטנות בהרכבם הכימי עלול ליצור פערים משמעותיים בין מה שמתוכנן למה שמיוצר בפועל. הקפדה זו על תכולת חומרי הגלם במנה נדרשת כמובן בכל מרכיביה של המנה, גם אלו המשקיים ברפת. המאמר המובא לפניכם מעלה את הסוגיה מאספקט פשוט לכאורה, של שינוי תכולת החומר היבש (ח”י) בתחמיצים. שינוי כדוגמת זה יכול להיגרם מגשמים המרטיבים את המזונות הגסים (תחמיץ שאינו מכוסה כראוי או מחשף שנרטב) או את תאי האכסון של המזונות המרוכזים. השערת המאמר היא כי שינוי שכזה, גם אם הוא זמני בלבד, עלול לפגוע בצריכת המזון ובתנובת החלב. בנוסף, כתוצאה מההרטבה, יתקבל יחס שונה במנה בין המזונות הגסים למרוכזים דבר שעלול להוביל לשינוי באופי התסיסה בכרס ולירידה בנעכלות המנה.

מטרת העבודה

בחינת השפעת שינוי חולף ומקרי בתכולת הח”י של המנה הכולית על צריכת המזון וביצועיי הייצור של פרות חלב. הניסוי נערך ב 24 פרות הולשטיין למשך 21 יום, וכלל 3 קבוצות:

1. ביקורת – המכילה 55% מזון גס (מ”ג) ו-%45 מרוכז (על בסיס ח”י). % הח”י במנה -% 66.2.

2. UNBAL – הזהה למנת הביקורת למעט 2 תקופות של 3 ימים כל אחת (יום 3-5 ויום 12-14) במהלכן הוספו מים לתחמיץ (דימוי לגשם) כך תכולת הח”י תקטן ב-10 יחידות אחוז. לא נעשה תיקון למנה הכולית והפרות הוזנו בפועל באותן כמויות שהוזנה קבוצת הביקורת. בגלל הירידה בתכולת הח”י של התחמיץ, הפרות הוזנו למעשה ב-49% מ”ג ו-51% מזון מרוכז (על בסיס ח”י). % הח”י במנה-% 63.9.

3. BAL – מנה אליה הוספו מים לתחמיץ כך שתכולת הח”י קטנה ב-10 יחידות אחוז. אולם, נעשה תיקון למנה, כך ששיעור המזון גס והמרוכז יהיו זהים למנת הביקורת (% 55 ו-45, בהתאמה). בפועל, משקל המנה שניתנה בפועל היה גבוה יותר מזה של הביקורת; % הח”י במנה – % 60.7.

תוצאות

צריכת חומר יבש (DMI): צריכת המזון הממוצעת במהלך הניסוי לא נפגעה כתוצאה מהרטבת התחמיץ. בקבוצות הניסוי נצפתה עליה בצריכת המזון בין 1-1.5 ק”ג ח”י לאחר תקופות ההרטבה (כנראה כפיצוי על החוסרים), דבר המנע את ההבדלים ב-DMI בין הקבוצות. אולם, בכדי לבחון את השפעתו האמתית של התחמיץ המורטב על צריכת המזון ושאר הפרמטרים הנמדדים היה צורך לבחון את שינוי הפרמטרים השונים בסמוך לימים בו הוזנו הפרות בתחמיץ המורטב. ואכן, בחינה שכזו מראה כי התרחשו שינוים בצריכת המזון במהלך הימים בהם התחמיץ המורטב היה בשימוש. בהתאם להשערת המחקר, פרות בקבוצת ה-BAL צרכו פחות מזון לעומת הביקורת ביום בראשון של ההרטבה הראשונה ולאורך כל 3 הימים של ההרטבה השנייה כתוצאה כנראה מאפקט מילוי הכרס. אולם, בקבוצת UNBAL נצפתה ירידה בצריכת המזון רק במהלך היום הראשון של ההרטבה השנייה. ניתן לשער כי הירידה בח”י במנה בקבוצת הUNBAL הובילה גם לירידה בצריכת ה-NDF ממקור גס (21% לעומת 23.6%) ובכך הפחיתה את אפקט מילוי הכרס. לכן, בניגוד להשערת המחקר, הצליחו הפרות בקבוצת UNBAL להשוות את ה- DMI לזו של קבוצת הביקורת. נעכלות: בניגוד להשערת המחקר, לא נצפו הבדלים בנעכלות ה- NDF והח”י. אולם, נעכלות החומר האורגני הייתה נמוכה יותר הן בקבוצת ה-UNBAL והן בקבוצת ה-BAL לעומת קבוצת הביקורת. הסיבה לכך לא נענתה במאמר. תנובת חלב: בניגוד להשערת המחקר, תנובת החלב בקבוצת ה UNBAL הייתה גבוהה באופן מובהק מזו של קבוצת הביקורת (39.8 לעומת 39.3 ק”ג\יום). תוצאה זו הובילה גם להבדל מובהק בין הקבוצות בתנובת החלבון. גם כאן, בדומה לצריכת המזון, השינויים בתנובת החלב בתקופת הניסוי נובעים משינויים בתנובת החלב בסמוך לתקופות ההרטבה. הירידה בח”י של המנה כתוצאה מהתחמיץ הרטוב העלתה את תכולת העמילן במנה (% 30.4 לעומת % 28.4 בביקורת). כתוצאה מכך גם תכולת ה-NEL ותנובת החלב היו גבוהים יותר. לכאורה, נראה דווקא הדבר כיתרון אך יש לזכור שצריכת פחמימות לא מבניות גבוהה מהרצוי, עלולה לגרום לבעיות תזונתיות. חשוב לציין כי מנות החולבות בישראל שונות מהותית מהמנות בניסוי הנוכחי. באזורים הצפוניים של ארה”ב איכות המ”ג גבוהה יותר מזו בארץ ומחירו זול משמעותי ולכן שילובו במנת חולבות נע בין % 50-60. אחוז המ”ג הניתן בארץ הוא על סף המינימום הדרוש לפעילות תקינה של הכרס ומערכת העיכול דבר המעצים את חשיבות שימוש בערכי ח”י נכונים של המזונות הגסים בעת תכנון המנה. פרות החלב בארץ נמצאות בשגרה על סף סיכון של SARA. לכן, הסיבולת שלהן לשינויים בהרכב המנה מינימאלית, וכל סטייה קטנה מהערכים המתוכננים עלולה לגרום להשלכות תזונתיות ורפואיות כאחד.