דברו איתנו

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

תוספת חומצה פלמיתית וכרום פרופיונאט, משפיעים על היצרנות של פרות בוגרות, מיד לאחר ההמלטה

רן סולומון, "אמבר" מכון תערובת.

תרגום, מבוסס על מאמרם של  E. Parales-Girón, J. M. dos Santos Neto, G. Andres Contreras ו- A. L. Lock (2025), שיפורסם בקרוב ב-J. Dairy Sci.

מבוא: ‏מיד לאחר ההמלטה, הדרישות התזונתיות עולות, אך צריכת החומר היבש אינה מספקת כדי לתמוך בייצור חלב, מה שמוביל למאזן אנרגיה שלילי. לכן, ולאור הגישות המופחתת של הרקמות לאינסולין (הערת המתרגם: כידוע, אינסולין פועל בכיוון השקעת שומן ברקמות; ר.ס.), פרות מגייסות עתודות אנרגיה מרזרבות השומן הגופני, גוברת זרימת ה-NEFA (חומצות שומן חופשיות) לכבד ולרקמות אחרות, לטובת אספקת אנרגיה לעטין ליצור חלב ושומן החלב. עם זאת, גיוס מוגזם של רקמת השומן עלול להגביר את הסיכון לפתח הפרעות מטבוליות. ‏תוספי שומן מגבירים את ריכוז האנרגיה במנה (הערת המתרגם: ובמידה וצריכת המזון אינה נפגעת, אף עשויים להגדיל את צריכת האנרגיה; ר.ס.). עם זאת, ההשפעה של תוספים אלו על הביצועים והמצב המטבולי של פרות לאחר ההמלטה, מושפעת מפרופיל חומצות  השומן (FA)  של התוסף, ועיתוי נטילתו. במטא-אנליזה (ניתוח וסיכום תוצאות מחקרים מרובים) שבוצעה על מחקרים ‏שבחנו ביצועי חולבות בשלבי תחלובה שונים, שקבלו מנות עם תוספת חומצה פלמיתית (C16:0), שופרה תנובת החלב, יצור שומן החלב, חלבון חלב ותנובת ה- ECM (חלב מושווה אנרגיה) בהשוואה למנות ביקורת ללא תוספת FA. עבודה אחרת גם היא הראתה שתוספת חומצה פלמיתית במהלך 3 השבועות הראשונים לאחר ההמלטה הביאה לעלייה בתפוקות של חלב, שומן חלב ו-ECM בהשוואה לתזונה ללא תוספת שומן; עם זאת, תוספת חומצה פלמיתית הקטינה ריכוז האינסולין והגדילה את ריכוז ה- NEFA בפלזמה, וכן, נטתה להגדיל את משקל הגוף בהשוואה למנת הביקורת. תוצאות אלה מראות כי C16:0 משפיע על המטבוליזם של פרות חולבות, מה שמתבטא בהגברת ניתוב האנרגיה ליצור חלב ללא קשר לשלב בתחלובה, ובמיוחד בפרות מיד לאחר ההמלטה, ניתוב האנרגיה מוגבר לכיוון יצור חלב ופחות לכיוון אגירת רזרבות שומניות.‏

‏מחקרים במעלי גירה וחד קיבתיים הראו כי כרום (Cr) מגביר את רגישות הרקמות לאינסולין, ואת ניצול הגלוקוז; כמו כן, הביקוש לכרום גדל במהלך עקה תזונתית, מטבולית ופיזית. אסטרטגיות המשפרות את הרגישות לאינסולין מיד לאחר הלידה, כגון הזנת בכרום עשויות לשפר את מטבוליזם האנרגיה, להפחית את אובדן משקל הגוף, זאת מבלי לפגוע בביצועי בע”ח. מחקרים דיווחו על השפעות חיוביות של תוספת כרום על יצור החלב, יצור השומן, הפחתת ניוד שומן גופני, ושמירה על השיפור ביצור החלב, גם לאחר הפסקת הטיפול. עם זאת, בחינה של השפעת תוספת כרום מיד לאחר ההמלטה, דורשת מחקר נוסף. לכן, בעבודה הנוכחית בהתחשב ביתרונות הפוטנציאליים של תוספת כרום, בקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של הכרום ואת השפעות הגומלין האפשריות עם FA ספציפית כמו C16:0 (ח. פלמיתית), בהתמקדות על התקופה שמיד לאחר ההמלטה, זאת לאור העניין המיוחד שמחד – תוספתC16:0  תגדיל את ייצור החלב ותגדיל את אובדן המשקל הגופני, ומאידך – תוספת כרום אף היא תגדיל את תנובת החלב אך תוך הפחתת אובדן המשקל הגופני, כולל האפשרות של השפעת גומלין ביניהם.

שיטות: ארבעים ושמונה פרות הולשטיין בוגרות שימשו בניסוי, במתכונת בלוקים באקראי, והוקצו לאחד מארבעה טיפולים בסידור פקטוריאלי של 4 טיפולים כדי לקבוע את ההשפעות של תוספת ח. פלמיתית וכרום על היצרנות לאחר ההמלטה. במהלך תקופה זו (24 יום לאחר ההמלטה), הפרות קיבלו אחד מארבעה טיפולים: (1) מנה שלא הכילה תוספת ח. פלמיתית או כרום (מנת CON1); (2) מנה שהכילה תוסף המועשר ב-85% חומצה פלמיתית (מנת PA); (3) מנה שהכילה תוספת של כרום פרופיונאט (מנת CR); ו-(4) מנה שהכילה את 2 התוספים, כרום וחומצה פלמיתית (מנת PACR); בטיפולים השונים, הח. הפלמיתית הוספה בשיעור של 1.5% מהמנה בהחליפה קליפות סויה,  ואילו הכרום פרופיונאט הוסף למנה בשיעור של 0.45 מ”ג/1 ק”ג ח”י מנה, באמצעות פרמיקס הוויטמינים והמינרלים. בהמשך הניסוי נבחנה תקופה נוספת (25-56 יום לאחר ההמלטה) בה כל הפרות קבלו את אותה מנה ללא תוספים, ונבחנה השפעה נמשכת של הטיפולים לאחר הפסקתם (carry-over effect; CO).

עיקר התוצאות: התקבלו השפעות גומלין בין שני התוספים, לבין ימים לאחר ההמלטה, במהלך תקופת הטיפול, כאשר המנות המכילות את התוספים, בהשוואה לביקורת, הגבירו את היצור של ECM ,3.5% FCM  ושומן החלב, במיוחד במהלך השבועיים הראשונים שלאחר ההמלטה. בשבוע השלישי לאחר ההמלטה, המנות עם תוספת הח. הפלמיתית גם הגדילו את תנובת שומן החלב בהשוואה למנת הכרום.  שני התוספים הראו השפעת גומלין ביניהם על ציר הזמן, בתקופת הטיפול (1-25 יום), כך שהשפיעו על ריכוז האינסולין בפלזמה, ריכוז ה-NEFA, וריכוז ה-BHB (הערת המתרגם: חומצה בתא-הידרוקסי-בוטירית; אחד מגופי הקטו הנוצרים בעת פירוק שומן ומחסור בגלוקוז; ר.ס.). באופן כללי, חומצה פלמיתית העלתה את ריכוז האינסולין, ונטתה להגביר את ריכוז ה-NEFA. כמו כן, הח. הפלמיתית הגדילה את תנובת שומן החלב, את תנובת ה-,ECM ואת תנובת ה-3.5%FCM , וכן, הפחיתה את תכולת חלבון החלב בתקופת הטיפול. באופן כללי, תוספת כרום הגדילה את תנובת החלב, חלבון חלב ולקטוז החלב בתקופת מתן הטיפולים. בנוסף על כך, תוספת הכרום יצרה השפעת גומלין עם הזמן, כך שהגדילה את התפוקה של חלב, חלבון חלב ולקטוז חלב גם במהלך תקופת ה-CO, דהיינו, התקופה שלאחר הפסקת הטיפולים. לא נצפו הבדלים בין הטיפולים לגבי צריכת החומר היבש, וריכוז הגלוקוז בפלסמה במהלך התקופה הראשונה (בה ניתנו טיפולים), וכן, ולא נצפו השפעות הטיפולים על משקל הגוף, שינויי משקל הגוף והמצב הגופני (BCS) בתקופה הראשונה ובתקופת ה-CO.

ומסכמים החוקרים כך: התוצאות שלנו מעידות כי תוספת של ח. פלמיתית וכרום למנה, מיד לאחר ההמלטה, הגדילה את התפוקה של שומן חלב, 3.5% FCM ו-ECM, בהשוואה למנת ביקורת ללא תוספים אלו. בנוסף, תוספת ח. פלמיתית הגדילה את תפוקת שומן החלב ותוספת של כרום הגדילה תפוקת החלב, תפוקת 3.5% FCM ותפוקת חלבון ולקטוז החלב במהלך התקופה שמיד לאחר ההמלטה; תוספת הח. הפלמיתית והכרום לא השפיעו על צריכת המזון, משקל הגוף והמצב הגופני, מכאן ששני התוספים שיפרו את ביצועי הייצור מבלי לפגוע במאגרי האנרגיה/השומן בגוף. בנוסף, תוספת הכרום מיד לאחר הלידה השפיעה חיובית בתקופה מיד לאחר ההמלטה, ושיפרה את תגובות ייצור החלב גם לאחר הפסקת מנת הטיפול. נראה לכאורה ששילוב שני התוספים מהווה מהלך חיובי לשיפור היצרנות של פרות אחר ההמלטה.

========================================

1 – הערת המתרגם: להלן ההרכב של מנת הביקורת שהיוותה הבסיס לתוספים כרום וח. פלמיתית (% ע”ב ח”י): מזונות: כ-45.5 מזון גס (ת. תירס, שחת אספסת ושחמיץ אספסת); 25.5 תירס גרוס; כ-24.5 כוספת סויה, קליפות סויה, גרעיני כותנה ותרכיז חלבון; 4.3 תרכיז ויטמינים ומינרלים (חשוב לציין – אין תוספות שומניות במנת הביקורת).  הרכב כימי (% ע”ב ח”י): NDF – 29; NDF ממזון גס – 20.2%; חלבון – 18.1; עמילן – 26.1.