רן סולומון, "אמבר" מכון תערובת.
00.00.00 – תודה על ההזמנה להיות אתכם היום. לצערי, לא היה באפשרותי להיות עמכם בשידור חי, זאת משום שאני מייעץ, במקביל לכנס, ללקוח רפת יונקים בטקסס; רן בקש ממני לדון בממשק השימוש במינקת ולחלוק עמכם את ניסיוני האישי בחקר ויישום הנושא ברפת החלב, ואני ממש נלהב לחלוק זאת עמכם… אז הבה ונתחיל.
00.00.28 – מהי ההצלחה שלכם, עכשיו, בגידול יונקים? אין בכוונתי להיכנס לנושא לעומק, אולם אני סבור שחשוב מאד שתגדירו זאת, לפני שתכנסו למשטר של הגמעה במינקת.
00.00.41 – איך בעצם אתם מגדירים “הצלחה”? מהם חלק מהמטרות, והפרמטרים אשר ניתנים בקלות למדידה, אשר מתאים את ההתנהלות שלכם? לפני שניכנס לדיון באשר לשיקולים בעבודה עם מינקת, נראה לי חשוב שנזכיר את יצרני המינקות: יש את השיטה של פורסטר, אשר נמכרת על ידם או על ידי חברות כמו לילי או GEA; יש את שיטת הולמן-לאו, וכן יש את שיטת אורבן – אלו 3 הטכניקות העיקריות אותן אני פוגש ברפתות. שאלה שנראה לי שחשוב שתישאל היא איכות השירות של הספק, היכולת שלכם להתמודד בעצמכם עם בעיות, וכמה פשוטה המערכת מבחינת התכנון שלה.
00.01.32 – אם כך, מה לגבי השיקולים לרכישת מינקת? מהו מתקן/מימשק גידול היונקים לפיו אתם עובדים כרגע; האם אתם יכולים לשדרג את המתקן הקיים, או אתם שוקלים בניית מתקן חדש? מהו טווח הזמן לעתיד שנראה לכם שתישארו בתחום הרפת? זאת משום שמדובר בהשקעה שלא בטוח שתשלם את עצמה לטווח הקצר. מהו הממשק שלכם כרגע? האם אתם טיפוס של “מנהל רפת עם סרבל ומגפיים” או כזה שחובב עיסוק בנתונים? האם אתה טיפוס שנצמד לפרוטוקולים או לא? בתמונה שלפניכם מתואר מתקן ליונקים עימו עבדתי, ב -New South Wels , אוסטרליה, אזור בעל עומס חום משמעותי כמו בישראל, במתקן 1200 יונקים, והממשק גידול במינקת מתבצע בהצלחה רבה.
00.02.13 – אז, בהסתכלות בפרספקטיבה של היונק, לאחרונה רכבתי על אופני באזור אוניברסיטת וירג’יניה טק, וכפי שרואים בתמונה, זו “ביולוגיה נורמאלית” של יונקים: יותר חלב נצרך, ארוחות בתדירות גבוהה יותר, ומבחינה ביולוגית – “מעבר/הרגלה” להזנה אחרת טוב יותר, וכמובן, רווחת בע”ח משופרת. עם זאת, ואני חייב להודות, ממשק זה לרוב לא רלוונטי במרבית הרפתות, ובמיוחד לא בישראל. אך חישבו, האם חלק מהדברים בכל זאת אנו יכולים לאמץ וליישם ברפת מודרנית?
00.02.56 – אז, הזנה טובה יותר של היונק – המינקת מאפשרת לנו להגיע יותר חלב, בארוחות קטנות יותר, שמבחינה ביולוגית מהווים התנהלות תקינה יותר. בנוסף, אנו יכולים לשפר את הגמילה; אם נביט כיצד אנו גומלים יונקים באופן מסורתי, כאלו השוכנים בשיכון פרטני, נראה שאנו מאביסים אותם אחת ליום; למעשה, אנו רק מאכילים אותם פעמיים ביום מה שלא בדיוק מהווה מצב נורמאלי. כמה יונקים שאך נולדו אנו מגמיעים בחלב פעמיים ביום? ובכן אני סבור שמחקרים מראים שיש יתרונות רבים בשיכון בקבוצה, או לפחות בזוגות יונקים, מצב בו הם לומדים מבן זוגם או מחבריהם לקבוצה. יונקים אלו מגלים התנהגות טובה יותר, יש להם פחות מציצות הדדיות לאחר הגמילה, ונראה שהם מתרגלים למזונות חדשים או סביבה חדשה טוב יותר כאשר הם שוכנים עם בן זוג או בקבוצה.
00.04.00 – מה בנוגע לעבודה? לעיתים קרובות אנו שומעים אנשים אומרים שהשימוש במינקת מקטין את הוצאות העבודה. אני הייתי מעדיך לומר, שכעת יש לנו מערכת שמאפשרת עבודה אפקטיבית ויעילה יותר, כזו שמאפשרת להיפטר מהעבודה הקשה, המונוטונית והפחות סימפטית בממשק גידול רגיל. הייתי מעדיף לומר שניתן להעסיק במשטר מינקת עובד בעל כישורים, מיומן יותר, בעל תשוקה לגידול יונקים, אשר נהנה מעבודתו. ייתכן ונדרש אדם אחר לעבודה במינקת, כזה שלא רק מאכיל יונקים, עוקב ומקיים פרוטוקולים, אלא עובד אשר “מנהל את היונקיה”.
00.04.43 – חלק מנקודות המפתח עליהן אדבר, אינן קשורות במשטר ההגמעה, באשר הוא משטר מינקת או לא. הרעיון המרכזי הוא לקיים ביולוגיה מיטבית ליונק. לדעתי בעבר, התמקדנו בגורמים שיחסכו לנו זמן, מאמץ וכסף בעת גידול היונקים; הבה ונשנה גישה זו ונאמץ שיטת גידול המאפשרת ביולוגיה מיטבית. בתא ההמלטה – ניקיון התא וקולוסטרום איכותי; זה המקום בו אנו בונים את הסביבה האקולוגית הבקטריאלית (המיקרוביום) של היונק. לגבי קולוסטרום, וממשק קולוסטרום, שמענו רבות לגבי זה, ונדבר מעט בהמשך על מידע חדש בנושא, הנוגע ליתרונות ההגמעה בחלב מעבר (2-6 חליבות ראשונות), ולהזנת הוולד ספציפית בקולוסטרום של האם.
00.05.33 – הבה ונביט בסביבה האקולוגית של היונק. היונק בתמונה נולד במצב די סטרילי, ובמהירות עובר הדבקה בחיידקים שמקורם בסביבה או באם, אם זה מהצואה, מהפה (ליקוקים) או הדבקה מהווגינה בעת ההמלטה; הדבקה אחרת מקורה בקולוסטרום – מהי ספירת החיידקים בקולוסטרום? והדבקה נוספת פחות משמעותית – מהיד של העובד המגמיע. הללו נמצאו בעלי השפעה כבירה על ההצלחה ההתחלתית של היונק.
00.06.04 – אם כן, מהן הערכים אליהם אני שואף להשגת סביבה וקולוסטרום נקיים. לרוב אנו מחממים את הקולוסטרום, וכוונתי היא שאנו מחממים ל-60 מ”צ למשך 60 דקות, שזה מעט פחות מרמת פיסטור. חימום זה מוריד את הספירה של החיידקים לרמה אליה יש השואפים של 50,000, ואומר ביושר – הייתי מעדיף רמה נמוכה מ-20,000 CFU (יחידות היוצרות מושבות), ולגבי חיידקים קוליפורמים – פחות מ-100,000. אני מלווה לקוחות אשר מצליחים להשיג רמה נמוכה מ-2,500 CFU, לקבלת קולוסטרום ממש נקי. ואז, אנו נדרשים לשמור על ניקיון הקולוסטרום בעת ההתעסקות אתו ושמירתו, כשהמפתח הוא מניעת זיהומו, ולכן יש לשמור על סניטציה של כל המשטחים בהם הקולוסטרום בא במגע, יש להקפיד על קירור – חיידקים מכפילים את מספרם מידי 20 דקות בעת שהקולוסטרום לא נשמר בקירור. ולכן אנו נדרשים להגמיע את הקולוסטרום באופן הנקי ביותר, בזמן הנכון, מוקדם ככל שאפשר, ובספירות נמוכות יותר.
00.07.18 – תמונה זו יכולה להראות לכם בבירור מה יכולה להיות ההשפעה של ספירה גבוהה של חיידקים בקולוסטרום. בתמונה תאי אפיתל מעי, בהגדלה גדולה יותר מהשקופית הקודמת, וניתן לראות שחיידקים חדרו דרך האפיתל, והתוצאה היא שיש ירידה בכושרה של רקמת המעי לספוג רכיבי קולוסטרום. ואם נסכם – לסביבה הבקטריאלית יש השפעה מכרעת על היונקים.
00.07.56 – אז, נקודות מפתח להצלחת ממשק קולוסטרום, ונסכם בזריזות – איסוף למיכל נקי; קררו או הגמיעו אותו 30 דקות לאחר ההמלטה; האם עלינו לטפל בו בחום? באופן כללי, אני הייתי ממליץ לפסטר אותו במידה וקיים סיכון ברפת למחלות מדבקות כמו מחלת יונס (בת שחפת) או אחרות שיכולות לעבור ליונק; עם זאת, במידה ויש ברפת ממשק מיטבי, כולל תכנית אקטיבית מעולה להקטנת הסיכון לתופעות אלו, הייתי מוכן לוותר על הפיסטור. הייתי רוצה קולוסטרום ברמת IgG גבוהה, של יותר מ-50 גרם/ליטר, ולא לדציליטר (כפי שרשום בטעות בשקף ובטבלה). בטבלה מוצגים ערכים המייצגים ספיגת קולוסטרום, אליהם יש לשאוף, כאלו שהוסכמו לאחרונה על ידי קבוצת אנשי מקצוע מומחים, ומקובלים בארה”ב.
00.08.52 – ובכן, החלטות התורמות להצלחה הנוגעות למימשק הגמעה במינקת – הבה ונתחיל במתקן, אני רוצה אותו מאוורר היטב ומנוקז. אני יודע שאחת מהיתרונות שיש לכם בישראל הוא שהאקלים יבש הרבה יותר, כך שזה פקטור מסייע. אני רוצה בעובד מיוחד – זה אמור להיות טיפוס אחר של עובד שינהל את המתקן, כזה אשר יודע לרדת לפרטים, יודע להסתכל על נתונים, ושיש לו עיין טובה ליונקים; יש להעריך את איכות המים; האם אתם משתמשים בחלב או באבקת חלב; מהי איכות תערובת הסטרטר ומהו ממשק המזון גס – האם מאביסים מזון גס או לא. בחלקה העליון של התמונה רשום קישור לאתר – אני המחבר של הבלוג calfblog.com, ויש באתר דיון “מגניב” של מר פול האמק, הנוגע להחלטה האם לעשות שימוש במינקת או לא. בתמונה רואים עוד אחת מהרפתות הישראליות, סליחה, הרפתות האוסטרליות אותן אני מלווה, המתארת יונקיה/מינקת באקלים יבש.
00.10.01 – ובכן, איכות מים – נתקלתי בנושא במספר רפתות; אני מעדיף לבדוק את הרכב המים מידי כ-6 חדשים, לחיידקים, לריכוז חנקן, למינרלים, האם המים קשים או לא, ומינרלים בעייתיים אחרים. זה מהלך קטן אך רב חשיבות לגבי ממשק גידול יונקים, כך שאם יש חריגה משמעותית מערכי הטבלה, יש לשקול טיפול במים או שימוש במים ממקור אחר.
00.10.39 – ההחלטה הבאה שלנו לגבי יונקים תהייה משך הגמעתם הפרטנית (backgrounding), מיד לאחר ההמלטה, לפני מעברם למינקת. המטרה העליונה שלנו היא להכניסם לחצר הקבוצתית במינקת, ברגע שיש להם תאבון מספק, מוקדם ככל שאפשר; ככל שמימשק הטיפול ביונק שאך נולד יהיה טוב יותר, כך נוכל להקדים בהעברתם לקבוצה. אני מעדיף לשים כמטרה, העברה לקבוצה לא יאוחר מגיל 5 ימים. כפי שאתם יודעים, השקענו רבות במינקת, בעיקר כדי לחסוך בעלויות עבודה, וכדי למזער את הצורך בהגמעתם הפרטנית לזמן ממושך. אם מסתכלים על התקופה מעל 7 ימים, זו הזדמנות טובה לצפות ביונקים, ואז, במידה ומבחינים באירועי שלשול רבים ב-10 הימים הראשונים, השאלה שאני שואל היא למה? במקום להאשים את המינקת בשלשולים, מן הראוי לבחון מה סיבת השלשול. הבעיה הנוספת בהמתנה ממושכת עד העברה לקבוצה, היא שהיונק לומד שהחלב מגיע רק פעמיים או שלוש פעמים ביום, כך שלוקח להם זמן יותר להבין וללמוד שבמינקת הם יכולים לקבל חלב מתי שהם רוצים.
00.12.07 – חזרה ל – backgrounding – משמאל זוהי תמונה טיפוסית ומסורתית שבה אנו רואים, יונקים בממשק פרטני, במלונות – מתקן בווירג’יניה, שזה גם נושא שעולה בבלוג שלי. היונקים נשארים במלונות יומיים שלושה לפני העברתם לקבוצה במינקת. קיימת טכנולוגיה חדשה כפי שרואים מתמונה מימין, מתקן הגמעה הנע על מסילה, מה שמאפשר לזוגות עגלים בתא, או לבודדים, לקבל עד 5 הגמעות ביום באופן אוטומטי במתקן רגיל.
00.12.46 – שיטה נוספת בה נתקלתי הנוגעת ל – backgrounding של יונקים הייתה באוסטרליה. בחצר הייתה מינקת, אולם היו בחצר גם מלונות פרטניות אותן ניתן לראות, מפלסטיק, בקצה התמונה. העגלים שוכנו במלונות עד שהראו תאבון בריא ואכילה אגרסיבית, ואז הועברו לחצר הקבוצתית להזנה במינקת. ההתנהלות במקרים אלו היא האכלת בוקר במלונה, ואחרי כן, העברתם לקבוצה לקראת הערב, ללימוד והצגת המינקת בפניהם, כשהעדפה היא שההליך יהיה עדין ורגוע ככל שאפשר, כך שהעגל יתייחס אליו כאירוע מתגמל ולא טראומטי.
00.13.33 – מה בנוגע לשיעור המוצקים באבקת החלב, בהנחה שאנו עומדים לעשות שימוש בסוג של אבקת חלב? הייתי מעדיף לראות רמה של 13% מוצקים כי זו הרמה שלרוב מקבלים בחלב מלא. לכן, אם יש לנו 150 גרם אבקה ואנו עומדים לערבבה עם 1000 גרם מים, נקבל 150 גרם אבקה מתוך 1150 גרם סה”כ, מה שנותן 13.04% מוצקים. אנו יכולים להגמיע ריכוז גבוה יותר של מוצקים, יש בזה מעט סיכון, שתלוי בסוג האבקה; כדאי להימנע לעבוד בריכוז גבוה במיוחד באבקות המכילות ריכוז גבוה של אפר משום שזה יכול להשפיע על האוסמולליות של החלב. בנוסף, חשוב שנבחן את איכות המים המוספים, כך שהשאיפה היא שריכוז הנתרן במים יהיה 50 ppm ומטה. חשוב – המינקת מאפשרת לנו לערבב חלב, מים ואבקת חלב, כדי להגיע לריכוז המוצקים אליו שואפים להגיע, באופן שאנו מקלידים את ריכוז המוצקים בחלב, מקלידים את המים ואת ריכוז המוצקים באבקה, ואז מגיעים לריכוז המוצקים הסופי אליו שאפנו להגיע. אני מעדיף ריכוז מוצקים נמוך מ-15% שלדעתי הוא ערך אליו רצוי לשאוף.
00.15.03 – ועכשיו סניטציה – הנה כמה מהשיטות חדישות, כמו קופסת ההיגיינה, המאפשרת ניקוי מתוכנת של החלקים הפנימיים כל הדרך עד הפיטמה, סביב 4 פעמים ביום, מה שמאפיין את השיטה המועדפת עלי. בכל מקרה שיטה זו מנקה את כל הדרך מהפיטמה, דרך מנגנון ההגמעה ועד המערכת המערבלת. בנוסף, המערכת מרססת את הפיטמה לאחר שכל עגל סיים את ארוחתו; המערכת אומצה על ידי רבים ונראה שהיא עובדת די טוב.
00.15.38 – במערכות הישנות יותר, מה שאנו עושים זה ניקוי מעגלי אחת ליום, המופעל על ידי העובד, וכנראה שזו דרך הפעולה הננקטת על ידי מרבית המערכות שיש בישראל. מסירים ידנית את הפיטמה, לוקחים את כל הצינורות הגמישים (lines), מניחים אותם במערבל, ואז מנקים את הפיטמה ידנית, לוחצים על כפתור, והליך הניקוי מתחיל. מה שאני אוהב בהליך זה, שהוא מכריח את העובד לבדוק ולנקות את הפיטמה, ולבחון את הצינורות, פעולה שאני סבור שחשוב לעשותה, אם יש לכם את קופסת ההיגיינה או מערכת ישנה יותר. פעולה נוספת נוהגים לעשות, כפי שעושה הבחורה בתמונה, היא קרצוף ידני של העמדה, ושל המקום אליו מכניסים היונקים את הראש, כמו כן היא מנקה ידנית את שוקת המים. אני הייתי מעדיף שמיקום השוקת יהיה מרוחק מעט מעמדת היניקה, מה שימנע הצטופפות יתר ליד עמדת היניקה.
00.16.42 – בנוגע למערכות הישנות, אנו מבצעים את הניקוי המעגלי אחת ליום, ואז עושים תזמון לניקוי המערבל ומחליף החום, באופן אוטומטי; ההמלצה שלי היא שנתזמן את הניקוי ל-3-4 פעמים/יום. הליך זה מנקה את כל המשטחים פרטו לצינור המזין והפיטמה.
00.17.07 – אז, כמה אפקטיביים הרפתות בניקוי המינקות? בצענו מחקר בנושא, על 6 רפתות בווירג’יניה, ו-4 משקים במינסוטה, והתוצאות היו כפי שאפשר לצפות: מדדנו את רמות החיידקים בחלב הנצרך, ואכן בחלק מהרפתות התוצאות היו מעולות, כפי שרצינו – מתחת ל-100,000, ובאחרות, היו ממש לא הכי טובות; אלו במינסוטה היו ממש טובות ונמצאו בהן רמות חיידקים קוליפורמים נמוכות. לכן, נראה שהתוצאות תואמות את הטכנולוגיה והממשק ברפתות, אולם עלינו לוודא שמתקן המינקת יהיה נקי תמיד.
00.17.47 – זהו גרף נוסף המראה את השיעור הירידה באחוזים, של ספירת מושבות החיידקים האנאירוביים, בהשפעת הניקוי המעגלי. ניתן לראות את הירידה המשמעותית ב-% ובלוג של האחוזים, של רפת אחת, מ-11 ליולי ועד 10 לאוגוסט, כל מערכת הניקיון עובדת כנראה די טוב.
00.18.09 – מה נגמיע? חלב או אבקת חלב? ובכן חלב מלא, בחישוב על בסיס הח”י באבקת חלב, מכל כ-30% שומן, 26% חלבון, הללו מזינים בנעכלות גבוהה מאד. אתגר המפתח שלנו, ואני רוצה להדגיש נקודה זו, היא לשמור על האיכות הזו של חלב מלא, מפיטמת העטין ועד פה היונק, אתגר שהינו בעייתי מאד ברמת הרפת. האתגר דורש רמה גבוהה מאד של סניטציה משום שאנו מתחילים ברמה גבוהה של חיידקים. ומה לגבי תוספים? ובכן, ובמיוחד במידה ואנו מטפלים בחום בחלב מלא (פיסטור), היינו רוצים להוסיף מינרלי קורט לחלב וויטמינים, ואולי אף חומרים פרה/ופרו ביוטיים, ואומר ביושר, שימוש בחלב מלא זוהי הוצאה לכל דבר, למרות שאינה הוצאה במזומן, כך שאנשים רבים נוטים להעלים עין מהעלות של הגמעת חלב מלא ליונקים.
00.19.06 – לגבי הגמעת אבקת חלב, ולהיות ישר עימכם, זה מהלך עליו אני נוטה להמליץ, משום שאתם קונים איכות, אתם קונים מוצר אשר מרכיביו הם באיכות של מזון הומאני, אני מעדיף ריכוזי חלבון של 24-28%, לרוב מעדיף לא לעשות שימוש במקורות חלבון שאינן ממקור חלב. אנו רואים הרבה אבקות חלב, במיוחד באירופה, אשר עושות שימוש בגלוטן חיטה כמקור לחלבון, ואנו רואים שימוש במוצרי סויה כמקור לחלבון; וברמה האישית – אני מעדיף להיצמד לחלבונים אשר מקורם בחלב. שעור השומן באבקה – 16-25%, כשהערך הגבוה מתאים במיוחד לגזעים קטנים כמו ג’רסי. נעשו עבודות מחקר רבות הנוגעות למקורות השומן, כך שיש לשער שנראה יישומים מועילים בנושא בעתיד הקרוב. בעיקרון, אבקות חלב כבר מכילות תוספים בתוכן. הדבר החשוב ביותר הוא איכות החלב וזו הסיבה שאני ממליץ לבדוק אותו לפחות פעמיים בשנה.
00.20.20 – משטרי הגמעה – אלו הם העדפותיי באשר למשטר ההגמעה. מכניסים את היונקים לקבוצה במינקת ומהיום הראשון ועד היום ה-27 (יש כוכבית מעל המספר 27; נתון לדיון/לשינוי) ניתן ליונקים לשתות חופשי/כמה שהם רוצים. פורסטר מייצגת גישה זו בתוכנית שמספרה 45. הדבר היחידי שאנו עושים בגישה זו היא המגבלה של תכיפות ארוחה, לפחות כל שעתיים, וגודל ארוחה – מקסימום 2 ליטר, אולם עדיין, הם יכולים לשתות חופשי. בימים 28-31 במינקת, אני מוריד את ההקצאה מ-12 ל-8 ליטר; שינוי זה נוטה לגרום לגירוי לצריכה תערובת מוגברת, או במילים אחרות אומר ליונקים: “חגיגת החלב נגמרה”. גודל הארוחה בתקופה זו יהיה לפחות 1.5 ליטר ומקסימום 2 ליטר. מיום 21 עד יום 41, אני מקבע את הכמות על 8 ליטר; יש לי סימני שאלה לגבי הערך, והסיבה היא שברפתות מסוימות אני מוריד את הכמות ל-6-7 ליטר, ולגבי גודל הארוחה, אגביל אותה ל-1.5-3 ליטר, שאלו הערכים שהיונקים יצרכו בכל מקרה בעצמם, כך שיגמעו פחות ארוחות, אך גדולות יותר. ובהמשך נתחיל לגמול את היונק, מיום 42 ועד יום 56, כך שנרד מ-8 ליטר ל-2 ליטר, כשגודל כל ארוחה נשאר אותו דבר. מניסיוני – משטר הגמעה זה הנו ממש מוצלח. אנשים רבים מביעים דאגה משיטה זו באומרם – אני מאפשר להם לצרוך כמות כה גדולה של חלב כה מוקדם, אך שוב, הבה נחשוב ונקדם הליך לפיו אנו מגדלים יונקים, באופן יותר נורמאלי (ביולוגית).
00.21.53 – דיון לגבי משטר ההגמעה: הגמעה חופשית – השיטה הטבעית. קיימת שונות רבה בין יונקים, אולם שיטה זו מאפשרת להם להגיב לסביבה, ובמקרה שיש עומס חום (כמו בישראל), היונקים יכולים להגיב ולדחות את הארוחות שלהם לערב; מאידך, בשיטה המגבילה חלב, חשוב שהעגלים יצרכו לפחות 8 ליטר/יום; חלק ניכר מהעגלים בקבוצה יצרכו את הקצבה שלהם ב-12 השעות הראשונות ומה שאנו רואים הם בעיות רבות הקשורות במציצות הדדיות, בצפיפות ליד המינקת וניצול מוגבר שלה, יונקים חוזרים למינקת לינוק אולם אין להם הרשאה משום שצרכו קודם את הכמות המוגבלת שהוקצתה להם. כך שהשיטה עלולה לגרום לבעיות, אם כי יש אנשים שמצליחים גם בשיטה זו. ברמה האישית אני מעדיף את ההגמעה החופשית במהלך ה-28 יום ראשונים.
00.22.53 – לגבי גיל הגמילה הסופית – בצפון אמריקה אנו נוטים לגמול בגיל 56 יום, ובעת מג אוויר קר מאד, מאריכים את התקופה. באירופה מאידך, מקובל יותר לגמול יונקים בגיל 70 יום, ולעיתים אף 80 יום; יש כנראה יתרונות בגמילה מאוחרת, אולם השאלה הנשאלת היא כלכלית, דהיינו, האם נקבל החזר ההשקעה בגין הגמעה מרובה יותר של חלב, והאם נפוצה על השקעה זו, ואני בספק האם יש נתונים אשר מצדיקים השקעה זו של גמילה כה מאוחרת.
00.23.30 – חלק משיטות ההגמעה שתראו, לפיהם אנשים מביאים את היונקים ובאופן הדרגתי מגדילים את כמות החלב, ובכן, אני מעדיף צריכה חופשית של החלב בהתחלה, כך שניתן ליונקים להחליט כמה חלב הם יצרכו. יש שונות רבה בצריכה בין יונקים, וכן שונות מיום ליום, וחשוב לזכור – ארוחות קטנות יותר מאפשרות סה”כ צריכת חלב גבוהה יותר. חשוב לנקוט בצעדים שיעודדו צריכת חלב מוקדמת גבוהה. סביב חודש, ב-28 יום, ניתן לעבור למשטר מוגבל, אקטין את כמות החלב במהלך 4 ימים, מה שיגביר צריכת תערובת סטרטר, אקבע למשך 14 יום ואז אמשיך לרדת בכמויות בהדרגה.
00.24.16 – כמה נקודות לדיון. % מוצקים, אני סבור בין 12 ל-15%. אני מעדיף את הערך של 13%. פשרה זו מאפשרת צריכת כמות חלב גבוהה יותר מזו שהיו צורכים גם אם היו מוגמעים פעמיים או 3 פעמים ביום. גודל ארוחה – מקסימום סביב 2 ליטר בגיל הצעיר והייתי מגדיל זאת ל-3.5 ליטר בגיל מבוגר יותר. מינימום גודל ארוחה יהיה 1.5 ליטר, אך זה רלוונטי רק במצב בו אנו מגבילים צריכת חלב, משום שזה קובע את גודל המרווח בין ארוחות; אסביר זאת טוב יותר – לדוגמא אם יש לנו הקצבה של 8 ליטר/יום, ואם נחלק הקצאה זו ב-20 שעות (בהתחשב שיש לנו זמן “מת” במינקת), המשמעות היא ש-8 מחולק ב-20 ייתן הרשאת צריכה של 0.4 ליטר/שעה, ולכן, אם גודל הארוחה שקבענו הוא 1.5 ליטר, היונק יצטרף לחכות כמעט 4 שעות עד הארוחה הבאה במידה וצרך את מלוא הארוחה הקודמת.
00.25.27 – ובכן… כמה היבטים פרקטיים לגבי ממשק יונקים. “סיור” בקבוצות – הדבר הראשון בבוקר אותו אני רוצה לעשות הוא להסתובב בקבוצות, אני רוצה להסתכל על היונקים, לצפות בהתנהגותם, בנשימתם – כיצד הם נושמים, מהי תנוחת גופם, מה מיקום הרביצה שלהם בקבוצה. אוכל לומר לכם רבות לגבי האוורור במתקן, האם יש שיעולים, מה מרקם הצואה של היונקים; נקודות אלו חשובות עוד הרבה לפני שבחנתם את הנתונים שמגיעים מהמינקת. דבר נוסף שאני אוהב לעשות הוא לקרצף את העמדה ואת האזור מסביב לפיטמה, אני בודק את הצינורות הגמישים, אני בודק את ההתרעות שמגיעות מהמינקת, אני מסתכל על הפיטמה, והנה לפניכם אירוע (בתמונה), בו הפיטמה פגומה, יש לה סדק גדול בצד, ולמעשה הייתה צריכה להיות מוחלפת מזמן. אני בוחן את ההתרעות מהמערכת, למשל כזו שאומרת שנדרש כיול, או כל התרעה אחרת, שאליהן חשוב להתייחס ואציין שיש מידע רב בנושא באתר של פורסטר, וכן בבלוג שלי calfblog.com. בנוסף, הייתי מתחיל מחזור סניטציה, ואם יש לכם מתקן ישן יותר, הייתי עושה CIP – פעולה של ניקוי במקום, ואם לא – המתקן יבצע ניקוי עצמי במידה ויש שלו קופסת היגיינה. ושוב – חשוב לנקה את האזור סביב הפיטמה… ואז אביט בנתונים כדי לבחון את המידע הנוגע להתנהגות היונקים.
00.27.05 – ברצוני לשאוף לתקינות מתקן של 100% משום שזה בהחלט אפשרי. וכוונתי לסניטציה, התייחסות לנתונים מהמינקת… אתם יודע, בסופו של דבר, האם אתם הייתם שותים את החלב שמופק במינקת? ואם התשובה היא לא – האם הייתם מצפים שתינוק יצרוך חלב זה?
00.27.34 – לגבי השימוש בנתונים מהמינקת לטובת ממשק יונקים טוב יותר – ובכן יש כמה נקודות מפתח הקשורות להתנהגות יונקים: הראשונה היא הצריכה היומית, השנייה – קצב היניקה, והם מתייחסים כ-% מהערכים של 3 ימים קודמים, ואני מדגיש – נתונים אלו אינם תחליף להסתכלות והערכה ויזואלית של היונקים. הפרשנות של הנתונים תלויה במשטר ההגמעה, האם אתם על משטר נורמאלי/חופשי התומך “ביולוגית” ביונק (שכינויו – 40 Fit), או משטר מוגבל, כך שיש הבדל בפרשנות בין שני המשטרים. יש קישורית למטה בתחתית השקף, שם תמצאו ב-calfblog דיון, והפנייה למאמר העוסק בפרשנות הנתונים מהמינקת.
00.28.26 – הללו דוגמאות של מידע המתקבל מהמערכת של פורסטר, כשדוגמאות דומות ניתן לקבל גם מחברות אחרות כמו הולמן-לאו ואורבן. מוצגים נתוני האתמול של מתי היונק אכל, כמה הוא אכל בכל ארוחה, וכן, יעד הצריכה שנקבע על ידנו. בנוסף, להלן הנתונים של היום בהן ניתן לראות שהוא אכל לפני 12 בלילה, וכן לפני 7 בבוקר. ההקצאה הייתה רק 2.5 ליטר ולמטה ניתן לראות כמה הם אכלו. ולמטה ניתן לראות כמה הם אכלו בפועל – הגיעו למינקת, הם שתו 4 ליטר, 6 ליטר ועד 8 ליטר; האזור המוצל באיור מיוחס להתרעות, והוא יציין יונקים אשר צרכו מתחת ל-8 ליטר/יום. ואם נביט מטה, נראה את הפחיתה בהקצבה מה שמראה את ההקצאה לאחר שנכנסו למשטר הגמעה מוגבל. כפי שרואים בשקף השמאלי התחתון, היונק הגיע לצריכה של 16 ליטר באחד מהימים, בהמשך ירד בצריכה. פיסת מידע נוספת שאפשר לקבל היא מהירות השתייה שהוא פרמטר שמייחסים לו אמינות גבוהה, כך שכשאני מייעץ לגבי ממשק יונקים, אני פונה לצוות היונקייה, אשר הגמיע את היונקים פרטנית, ושואל, “מי הם היונקים ששתו בקצב איטי היום”? ואני סבור שזה פרמטר בעל חשיבות רבה; וניתן לראות ביונק הזה (למטה מימין) שהיו יומיים בהם צריכת החלב ירדה. ובכן, כיצד ננצל את המידע מהמינקת?
00.30.20 – לגבי יונקים שצריכתם מוגבלת – המידע מועיל במיוחד כהתרעה מוקדמת לשילשול, כך שאנו רואים ירידה בקצב השתייה ובצריכה, כבר כ-3 ימים לפני ההתפרצות. לגבי מחלות נשימה, הירידה בקצב השתייה ובצריכה נראית רק באותו יום בו רואים את סימני המחלה, וזכרו את ההבדלים הביולוגיים בין שני המחלות – כאשר אנו מגבילים צריכה, ובמיוחד במצבי הגבלה עד 8 ליטר/יום, היונק יכול להרגיש לא טוב, אבל בכל זאת יצרוך את כל ההקצאה שלו. כך, שיש בעיתיות מסוימת לגבי פרשנות הנתונים במשטר מוגבל זה.
00.31.03 – מאידך, במשטר הגמעה חופשי ותומך ביולוגית, הירידה בצריכת החלב ובמספר הביקורים המתוגמלים, מתרחשים באותו יום בו השלשול מאובחן, לכן, זוהי פרשנות שונה. נתוני צריכת חלב (ואנו גם יכולים למדוד צריכת תערובת; אך בזאת לא נעסוק היום), נוטה להיות נמוכה יותר כבר 5 ימים לפני אבחון מחלות נשימה, מכאן, שיש משמעות לעוצמת השינוי בהתנהגות היונקים.
00.31.40 – ובכן, איך עושים שימוש בנתוני המינקת? זה תלוי בכמות החלב. צריכת החלב ומהירות הצריכה, הם סמני ההתנהגות הטובים ביותר: במשטר חלב מוגבל – כהתרעה מוקדמת לשלשול; במשטר של צריכה חופשית – התרעה מוקדמת טובה למחלות נשימה. הנתונים הם כלי מעולה, כמשלים להתרשמות מההבחנה הוויזואלית; לא אפסיק להדגיש נקודה זו.
00.32.01 – ובאמת, מה לגבי העתיד? נראה לי שמתקרב פיתוח לוח בקרה, אשר ישלים את המידע שמגיע מהאפליקציה או מהענן. לפניכם הטלפון הסלולארי שלי; יש לי אפשרות כניסה בזמן אמת, לכל מינקת, בכל מקום בעולם, כמובן במידה ויש לי הרשאה, כך שהזמינות של הנתונים ממש טובה. באמצעות חלק מהתכונות המתקדמות של הלוח, תהייה לי האפשרות לעקוב אחר מינקות רבות, ולהתמקד במנקות הדורשות תשומת לב מיוחדת. בסופו של דבר, על מה שאנו עובדים כיום בחלק מהרפתות הגדולות, הוא “למידת מכונה” (AI) לפיה אנו משלבים פרמטרים ואמצעים שיאפשרו חיזוי מחלות, חיזוי המועד בו היונק מוכן לגמילה, מדידת תגובת היונק לטיפולים שונים, ובכנות, אני רואה את הפיתוחים הללו זמינים במהלך 3-4 השנים הקרובות, כאלו שיאפשרו לקבל רשימה של יונקים החשודים כחולים. אנו אכן מקבלים רשימה של חשודים גם היום, אולם עלינו להתייחס אליה בזהירות, עם הרבה תשומת לב אישית למשמעות.
00.33.34 – לגבי ממשק היונקים ברפת, נראה לי שאנו בפוטנציאל של win win – “כולם מנצחים”, מבחינת ממשק גידול קבוצתי והזנת חלב במינקת. היכולת להגמיע יותר חלב ליונקים צעירים יותר, תומך בממשק ביולוגי טבעי יותר. אם אחזור אחורה ואביט מה היו היעדים ההיסטוריים שלי, עת התחלתי כחבר פקולטה בוירג’יניה טק, יעדי היו לפתח שיטות שיאפשרו גמילת יונקים מוקדם ככל שאפשר, אתם יודעים, גמלנו אז יונקים בגיל 4 שבועות, ואהיה ישר עימכם, אני די נבוך לומר שזה היה אחד מהיעדים שלי אז, משום שזה כיוון שהולך כנגד “אמא טבע”. היפה בשיטה הנוכחית, שאנו יכולים לגרום ליותר ארוחות, קטנות יותר, ו”להכניס” יותר חלב ליונק, מוקדם יותר, תקופת החודש הראשון, בה צריכת התערובת אינה פקטור משמעותי. בשיטת המינקת אני יכול “לתפוס” ולנטר התנהגויות, ומחקרים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה (קנדה) מראים שיונקים שגדלו בזוגות, או כקבוצה במינקת, התנהגותם טובה יותר, הם מתרגלים לשינויי תזונה, ושינויי סביבה טוב יותר מיונקים שגדלו כבודדים במלונה, ואני סבור שחלק מהתועלות הללו ממשיכות גם בהיותם פרות מניבות.
00.34.52 – אחד מהרפתות המוזכרות בבלוג שלי היא “רפת האמוק”; רפת זו רכשה מינקת לפני כ-10 שנים, רק אחת כדי לנסות, כך שגידלו כשליש מהיונקים במינקת, ו-2/3 בשיטה הרגילה, וכך התנהלו כמה שנים. והפקטור שממש גרם להם לקבל החלטה סופית היה שהיונקים שגדלו במינקת, בראש וראשונה הראו ביצועי גדילה טובים יותר, אך נטו להיות פרות נוחות יותר לעבודה, אך חשוב לי לציין – אלו תצפית והתרשמות בלבד. עם זאת, מחקרים אכן מראים, שבע”ח אלו הם בעלי כושר הסתגלות טוב יותר. המינקת נותנת לנו כלי משלים, התומך במסקנותינו, שנבעו מהתבוננות ביונקים. וכמובן, אם יש לנו מתקן שתוכנן כהלכה, ובו עובד איש כשרוני ומתאים, האיש ממש נהנה מעבודתו, כך שאנו חווים פחות אירועי תחלופה/יציאה, ואני רואה זאת כל פעם מחדש. כאשר המינקות יצאו לראשונה לשוק, הם נמכרו “כחוסכי עבודה”, כשהטיעון מול זה היה “מיותר, משום ממילא אני לא מבזבז שעות עבודה ביונקיה”, ואני מעדיף לומר שבזכות המינקת, אנו מקדישים יותר זמן ליונקיה, ופחות זמן לעבודות המונוטוניות (כמו קרצוף דליים).
00.36.22 – דוגמא טיפוסית ללוח זמנים ברפת האמוק, המתוארת בבלוג שלי – הם מגדלים בכל עת 200-250 יונקים במינקת, ומשקיעים כשעה וחצי בבוקר בהתעסקות עם היונקים, הם חוזרים ליונקיה סביב הצוהריים, לרוב לטפל בחלק מהיונקים הדורשים טיפול, ובערב, עושים סיבוב ביונקיה, ממלאים את המאביס באבקת חלב, מה שנראה סה”כ כניצול זמן טוב יותר.
00.37.00 – והדבר הנוסף, ואני מדגיש זאת בעצמי, היא ההתייחסות של צרכן מוצרי החלב להתנהלות ברפת; המחקר שנעשה באוניברסיטת בריטיש קולומביה מראה שהצרכנים מגלים עניין בעיקר ברווחת בע”ח, והכי הרבה לגבי ממשק גידול היונקים שלנו. הרפתות עימם עבדתי באוסטרליה, מעניין במיוחד, שחלקם אינטגרציות אנכיות; אחת מהן מחוץ לסידני, שברשותה גם מחלבה, רגישה מאד לדעת הקהל והצרכנים, ומאד נגישה ופתוחה לקהל, ואני סבור שאחת הסיבות שהיא עושה שימוש במינקת היא העובדה שאנו מקבלים ממשק גידול יונקים נוח ותומך יותר, נושא בעל חשיבות בדעת הקהל.
00.37.49 – המינקת היא השקעה! היא השקעה אשר המאפשרת לנו להאכיל יונקים בצורה הקרובה לביולוגיה הנורמאלית, מאפשרת סביבה מועילה ויעילה יותר לעובדים, וממשק אשר מתקבל באהדה גדולה יותר על ידי הצרכנים. ובכן, אני מודה לכם מאד על שאפשרתם לי “לבקר אתכם היום”; יש לי “תשוקה” ליונקים, אני עובד עם מינקות מזה זמן רב, ואני בטוח שכאשר בונים אותן בצורה הנכונה, ועושים שימוש בעובדים הנכונים, ובמזונות המתאימים, ממשק זה יכול להיות מצליח ביותר. ולסיום, אני אקבל בברכה שאלות מהקהל שיאספו על ידי רן, אשר ישלח אותן אלי בצורה מרוכזת, ואני אשלח את התשובות חזרה אליכם. תודה על ההזמנה, ואיחולי כנס מעולה!