דברו איתנו

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

במינון נתון של מלחים אניונים, מהם הגורמים המשפיעים על ממוצע ה-pH הנמדד בשתן, ועל פיזור הערכים סביב הממוצע?

רן סולומון, "אמבר" מכון תערובת.

נתחיל מהגדרות: מדובר במוצר סויכלור. יש חשיבות רבה להגדרת המוצר בו אנו דנים, משום שדרישות ה-pH במוצרים שונים של מלחים אניונים (מ”א) אינן זהות; מרבית הממצאים המדעיים מעידים ש-pH ממוצע של 6.5 הינו מספק (גם עם פיזור רחב סביב הממוצע), כפי שנדרש במוצר הנ”ל. מאידך, לגבי מוצרים אחרים מומלץ ע”י המשווקים pH נמוך יותר – כ-5.5-6.0 (לא אכנס כרגע לדיון מדוע קונספט זה שגוי; הקורא המתעניין מתבקש להיכנס לאתר אמבר ולהרחיב בנושא).

בהתייחס לשאלה העולה בכותרת מאמר זה, להלן הנחות היסוד: בדיקת ה-pH בשתן פרות ההכנה מתבצעת כ-4-5 ימים לאחר תחילת האבסתן במ”א (וכן רצוי לא לבצע את הבדיקה על פרות סמוך ליום ההמלטה משום שיורדות משמעותית בצריכת המזון). פרת ההכנה (פרות בוגרות) צורכת סה”כ כ-13 ק”ג חומר יבש (ולעיתים אף יותר) מתוכם כ-4 ק”ג תערובת מ”א 11830 (חומר כמו שהוא, “רטוב”) המשולב עם בלילי יבשות, ומעורבל בסלף עם הבליל, לקבלת בליל הומוגני ככל שאפשר1. במידה ועומדים בהנחות היסוד הללו, ועדיין הערכים המתקבלים שונים מ-6.5, יש לבחון גורמים נוספים העשויים להשפיע על ערך זה, כדלקמן:

  • העומס הקטיוני של המזונות הגסים ובמיוחד ריכוז האשלגן בחציר, בקש ובתחמיץ שבמנת ההכנה: ככל שריכוז האשלגן יהיה גבוה יותר (לרוב סביב 1.5%) העומס הקטיוני של מזונות אלו יהיה גבוה יותר, או אז תידרש כמות גבוהה יותר של מ”א כדי להחמיץ את השתן [בעיקרון המטרה היא להחמיץ מעט את הדם; הדם מפנה את עודפי החומצות לשתן שמחמיץ (pH רגיל של שתן פרה נע סביב 8); מדידות ה-pH בשתן מהווה מדד מעולה להערכת האפקטיביות השימוש במ”א].
  • בהקשר לנ”ל, ככל ששיעור המזון הגס יהיה גבוה יותר במנה (במיוחד חציר וקש), וככל שצריכת המזון תהייה גבוה יותר מ-13-14 ק”ג ח”י, יגבר העומס הקטיוני, ולכן, מינון המ”א יצטרך לעלות. במשקים נצפו בתקופות מסויימות צריכת מזון כוללת של 16-17 ק”ג חומר יבש (ואף יותר), מה שמחייב עלייה בשיעור התערובת והפרמיקס בהתאם, עד הגעה לערך pH נדרש סביב 6.5.
  • ההומוגניות של הבליל, אפשרות הברירה והמיון של הפרות לטובת התערובת, ונגישות הבליל לכל הפרות, לכל אורך היממה: המשמעות – בליל שמאפשר בירור ע”י הפרות, ו/או לחץ אבוס שאינו מאפשר לכל הפרות נגישות תמידית לבליל. התוצאה – צריכה שונה של תערובת על ידי פרטים “חלשים הירארכית” בקבוצה. הדבר ישפיע בעיקר על הפיזור של ה-pH סביב הממוצע (עקב צריכה שונה של תערובת, אולם גם על הממוצע… מדוע גם על הממוצע? פרה שתצרוך יותר תערובת מ”א מהרצוי, ה-pH של השתן ירד נמוך (pH 5 – 5.5), שם הוא ייעצר, ולא ירד יותר, משום שהפרה תפסיק לאכול עקב עקה מטבולית חומצית חמורה. מכאן, שהממוצע יכול לשקר. מאידך לפרה אחרת שתגיע לבליל לא יוותרו מ”א, כך שבפועל, ה-pH הממוצע של השתן שלה בעת המדידה יהיה גבוה – 7.5-8.
  • אמינות הבדיקה: הבדיקה אמור להתבצע עם נייר, בו קביעת הערך מתבצעת על ידי התאמת 3 צבעים בסטריפ הבדיקה לצבעי סטנדרט. סקלת המספרים צריכה להיות רגישה מספיק, מ-5-8 לדוגמא, בקפיצות של חצי יחידה. יש לבדוק על דגימת שתן שאינה ראשונית ולהקפיד שהרופא הבודק אינו עיוור צבעים J. אין לעשות שימוש בנייר בדיקה המשמש לבדיקות נוספות שאינן pH (אשמח לספק ללא עלות סטריפים לבדיקת pH לכל לקוח; חבילה של 100).
  • חשיבות רבה יש לממשק האבוס בקבוצת ההכנה, ומועד הבדיקה: נדרש מרווח זמן סביר (2-3 שעות) בין הקירוב האחרון של הבליל (או החלוקה הטרייה שלו) לבין מועד הבדיקה הפיזית של הרופא; ככל שהמרווח גדול יותר – ה-pH גבוה יותר, משום שמיד לאחר הקירוב, הפרות הדומיננטיות בוררות לחיוב את התערובת הנגישה ולא משאירות תערובת להמשך. מבדיקה במשקים התקבל שבמידה והקירוב האחרון היה סביב חליבת לילה, (סביב 23:00), ובדיקת ה-pH בשתן התבצעה פיזית 8-9 שעות מאוחר יותר (בעת ביקור הרופא), עוד לפני חלוקת הבליל הטרי החדש, התקבלו ערכים מעל 7; אין רע בערכים אלו כפי שיפורט בהמשך, אולם המסקנות שיוסקו באשר לאפקטיביות המ”א, עלולות להיות שגויות.

סיכום ביניים: לשיעור המזון הגס, צריכת המזון, ריכוז האשלגן והעומס הקטיוני יש השפעה על pH השתן. במידה ועומס זה גדל – יש להעלות את צריכת התערובת. כמו כן, לתקינות בדיקת ה-pH, למועד הבדיקה ולממשק האבוס יש חשיבות רבה.

כה אמר המנהל המקצועי של קואופרטיב לנדוס (ארה”ב – יצרני סויכלור) כשנשאל על ידי רפתנים, את השאלה שבכותרת המאמר (ציטוט מתורגם לעברית):  “למעשה, זו השאלה השכיחה ביותר שאני נשאל – מהו המועד האופטימאלי לבדיקת pH השתן?”

  • בממשק תקין של הזנת בליל, לרוב תשובתי העקרונית היא שזה לא משנה, כל עוד מועד הלקיחה הוא בזמן שיש מזון באבוס, זמין לפרות, כולל התערובת/פרמיקס סויכלור, כך שלא נוצר מצב בו הפרות הפכו אלקליות (בסיסיות) משום שלא היו מלחים אניונים זמינים לצריכה בבליל, במשך מספר גדול שעות.
  • כמו כן, חשוב לציין – גם אם קורה מצב זה, בו הפרות נמצאות מספר שעות במצב אלקלי (pH סביב 8), זה לא אומר שה-DCAD (פער קטיוני אניוני) השלילי לא עובד, משום שבמשך שאר השעות בהן הפרות היו חומציות (במהלכן הן לא נבדקו ל-pH), עדיין הורמון ה-PTH שופעל, ויטמין D עבר הידרוקסילציה ושפעול, כך שגיוס והסעת הסידן מהעצם והמעי לדם התבצעו באופן תקין, וכן שאר הפעולות המיוחסות ל-DCAD שלילי. זו הדרך בה עובד מטבוליזם חומצי מתון (שאיפה ל-pH ממוצע של 6.5).
  • מאידך, עם מוצרי מלחים אניונים אחרים הדוחפים ל-DCAD שלילי חזק ול-pH חומצי נמוך באופן קיצוני, כל האירועים המוזכרים לעיל מתרחשים 24 שעות ביממה, מה שמחייב pH נמוך (5.5-6.0) כדי שאכן הם יתרחשו לאורך 24 שעות; מצב זה עלול לגרום לשפע אירועים שליליים לפרה הנגזרים מחומציות יתר במהלך כל היממה.
  • בהקשר זה חשוב לציין – אין שום מחקר מדעי התומך בהשריית חומציות יתר קיצונית (5.5) בהשוואה לחומציות מתונה (6.5).
  • בממשק תקין, ומצאי מזון זמין בעת הדגימה, ממוצע pH של 6.5, עם פיזור ערכים הגבוהים מ-6 ונמוכים מ-7.5 מהווים תוצאה מעולה!… סוף ציטוט.

לסיכום: בצריכת מזון בהכנה של 13-14 ק”ג חומר יבש/יום, במינון תערובת של כ-4 ק”ג, בריכוזי אשלגן סביב 1.5% בחציר והקש, במידה ועורכי ה-pH הם מעל 7, יש להתייעץ עם תזונאי אמבר לגבי בחינת הגורמים שהוזכרו לעיל, ובמידה והם תקינים, נדרשת עלייה במינון התערובת 11830 (או ירידה, במידה והערכים מתחת ל-6).

========================================================

1 – במידה ועובדים עם פרמיקס מ”א (במקום תערובת מ”א) המינון הוא 1 ק”ג, ותוספת החומר מתבצעת על בליל הכנה (לא על בליל יבשות).