דנה אליהו, "אמבר" מכון תערובת.
תרגום, המבוסס על מאמרם של L. N. Leal et. Al. (2024), שפורסם ב -J. Dairy Sci., 108:5875
רקע: הקשר בין משטר ההגמעה של העגלות לבריאותן, גדילתן ותנובתן נחקר רבות בספרות המקצועית. עם זאת, המנגנונים הפיזיולוגים העומדים בבסיס ביצועים אלו אינם מובנים במלואם. מחקרים שבחנו את השינויים הפיזיולוגים המתרחשים כתוצאה מהזנה משופרת בתקופת הינקות, הראו שיש שיפור במסלולי מטבוליזם האנרגיה ותפקודי הכבד של הפרות בבגרותן. מדובר למעשה בשינויים ארוכי טווח, שבסיסם "נזרע" בתקופת הינקות הקצרה. ככול הנראה, מדובר בשינויים אפיגנטיים, כאלה המתרחשים ברמת ביטוי הגנים ולא ברצף הגנטי עצמו. עבודה זו בחנה את השפעת רמת ההזנה בתקופת הינקות על תנובת החלב והפוריות תוך מעקב אחר מסלולים מטבוליים העשויים להשפיע על מדדים אלו. החוקרים שיערו שאספקת חלב מוגברת בינקות תשפר את ביצועי התחלובה וסיכוי ההישרדות בעדר של העגלות בבגרותן, וזאת באמצעות שינויים במנגנוניים מטבוליים כדוגמת אלו המעורבים בתהליך הפקת אנרגיה.
שיטות וחומרים: במחקר השתתפו 86 עגלות שעברו מעקב מתמשך החל מלידתן, ועד לסוף התחלובה השנייה; העגלות חולקו לאחר הלידה לשתי קבוצות ניסוי: בקבוצה הראשונה הוגמעו העגלות ב-8 ליטר תחליף חלב ליום (קבוצת ה-ELE), ובקבוצה השנייה הוגמעו העגלות ב-4 ליטר תחליף חלב/יום (קבוצת ה-RES). ריכוז האבקה היה 150 גרם/ליטר. העגלות הוגמעו פעמיים ביום והייתה להן גישה חופשית למים, תערובת סטרטר וקש חיטה. גמילת העגלות החלה ביום ה-42 לחייהן (הפחתת חלב הדרגתית) והסתיימה ביום ה-50. כשהגיעו העגלות לגיל 70 יום, הן הועברו מתאים פרטניים לקבוצות בהן תנאי הממשק וההזנה היו זהים. בהגיען למשקל גוף של 390 ק"ג, הוזרעו העגלות לראשונה.
תוצאות ודיון: תוספת המשקל היומית לפני הגמילה הייתה גבוהה יותר בקבוצת ה-ELE לעומת קבוצת ה-RES (0.79 ק"ג/יום לעומת 0.49 ק"ג/יום, בהתאמה), מה שהוביל גם למשקל גוף גבוה יותר של העגלות בגיל 70 יום (94 ק"ג לעומת 84 ק"ג, לקבוצות ה-ELE וה-RES, בהתאמה). בהמשך, בעת מעקב אחר ביצועי העגלות לאחר המלטתן הראשונה, התקבל שצריכת המזון בתחלובה הראשונה, של המבכירות שהשתייכות לקבוצת ה-ELE הייתה גבוהה מזו של המבכירות שהשתייכו לקבוצת ה-RES. תנובת החלב היומית לא נבדלה באופן מובהק בין שתי הקבוצות, אך תכולת השומן בחלב המבכירות שהשתייכו לקבוצת ה-ELE הייתה גבוהה יותר מזו של מבכירות קבוצת ה-RES (4.57% לעומת 4.33%, בהתאמה). למרות שלא היו הבדלים מובהקים במשקל הגוף של המבכירות בין שתי הקבוצות, הניקוד הגופני וניצולת המזון היו נמוכים יותר באלו שהשתייכו לקבוצת ה-ELE. במהלך התחלובה השנייה, תנובת ה-FPCM (חלב מושווה חלבון ושומן), תכולת השומן וניצולות המזון של הפרות בקבוצה ה-ELE היו גבוהים יותר מאלו של הפרות בקבוצת ה-RES. גם כאן, בדומה לביצועי התחלובה הראשונה, הפרות שהשתייכו לקבוצת ה-ELE קיבלו ציון גוף נמוך יותר מאלו שהשתייכו לקבוצת ה-RES. מדדי פוריות: לא נצפו בתחלובה הראשונה הבדלים בין שתי הקבוצות, לגבי שעור ההתעברות מהזרעה ראשונה (כ-40-47%) ושעור ההתעברות מכלל ההזרעות (כ-74-82%), וכן לא נמצאו הבדלים לגבי ימי הריק (סביב 110 יום). בתחלובה השנייה, בדומה לתחלובה הראשונה, לא נצפו הבדלים במספר ימי הריק (כ-91 -104 יום), אולם נצפו הבדלים משמעותיים ומובהקים בשיעור ההתעברות מהזרעה ראשונה שהיו גבוהים יותר בקבוצת ה-ELE (40.7% לעומת 13%). שעור ההתעברות מכלל ההזרעות בתחלובה זו היה גבוה יותר בקבוצת ה-ELE (סביב 70%) לעומת קבוצת ה-RES (סביב 57%) אולם ההבדלים לא היו מובהקים (הערת המתרגמת: בממספר כה קטן של פרטים כמו בעבודה זו, יש קושי רב לקבל שעורי התעברות מובהקים, גם כאשר ההבדלים משמעותיים; ד.א.). בבדיקת שיעור היציאה מהעדר נמצא שהסיכויים ליציאה מוקדמת מהעדר היו נמוכים בכ-50% בעגלות שהשתייכו לקבוצת ה-ELE. ניתוח מטבולומי (בדיקת והשוואה של מסלולים מטבוליים) של הפרות, 60 יום לאחר ההמלטה מצא שלרמת ההזנה לפני הגמילה הייתה השפעה מובהקת על מגוון מסלולים המעורבים במטבוליזם של חומצות אמינו, פחמימות ושומנים וביניהם מעגל החומצה הציטרית (מעגל קרבס/TCA) שהוא אחד המסלולים החשובים ביותר בתא ומהווה את הבסיס לתהליך הפקת האנרגיה מפחמימות שומנים וחלבונים. ממצאים אלו מאששים את השערת החוקרים בדבר הימצאות שינויים ארוכי טווח במקורם בשינויים אפיגנטיים הנוצרים בשלב מוקדם של חיי העגלות והם אלו שלדעת החוקרים אחראים על ההבדלים במדדי היצור שנמצאו בין שתי קבוצות הניסוי.
