דברו איתנו

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

השפעת הדגרה על בעיות רגלים

במקרים מסוימים של בעיות רגלים בלהקות פטמים והודים ניתן לקשר אותם לתנאי ההדגרה, ובעיקר תנאי טמפרטורה ואוורור. גם לניהול המדגרה או ההובלה לחווה תפקיד חשוב.

אחת התופעות היא אפרוחים עם רגל אחת פשוטה (ישרה) או שתיהן ואי יכולת לקפל אותן ולכן האפרוח אינו מסוגל לעמוד. בבקיעה נראים בדר”כ לא יותר מ- % 0.35 עד 0.50%, אך השכיחות עלולה להיות גבוהה יותר במקרים מסוימים. לעתים הבעיה מתגלה רק בלול במהלך שלושת השבועות הראשונים והאפרוחים הללו מושמדים.

בעיות רגלים מסוג זה יוחסו ללחות גבוהה במהלך ההדגרה, אך תוצאות המחקר שלנו מצביעות על כך שתנאי טמפרטורה גבוהים יותר בשלב האחרון של התפתחות העובר עשויים להשפיע אף יותר. השכיחות עולה כאשר אפרוחים שזה עתה בקעו מונחים על רצפה חלקלקה. לטמפרטורות גבוהות יותר בהדגרה עשויה להיות השפעה רבה יותר על שכיחות התופעה מכיוון שהן משפיעות על התפתחות העצמות, הגידים והשרירים ועל מטבוליזם של בלוטת התריס. תכנון תא ההדגרה והבקיעה עלול למנוע זרימת אויר מספקת סביב הביצים במקומות מסוימים בתא. אוורור מופחת לעיתים, בזמן ההדגרה, ובאורך וזמן בקיעה ממושך (12 עד 24 שעות) עשוי לגרום לעקת חום שישפיע על שכיחות התופעה.

התפתחות שרירים

עופות שנחשפו לטמפרטורות הדגרה גבוהות עשויים להיות בעלי שרירים חלשים יותר שלא יאפשרו להם לעבוד, מאחר ומאגרי הגליקוגן בשרירים ובסיבי השריר נמוכים, מאחר והם דקים יותר. טמפרטורות הדגרה הגבוהות מאיצות את קצב התפתחות העובר. קצב גבוה דורש רמות חמצן גבוהות יותר ממה שנכנס דרך נקבוביות קליפת הביצה. כתוצאה מכך, משתנה חילוף החומרים בעובר. באופן רגיל העובר משתמש בשומנים הנמצאים בחלמון לצורך ייצור אנרגיה. תהליך זה דורש חמצן.  בשעת מחסור בחמצן, העובר ישתמש בגליקוגן המאוחסן בשרירים. פירוק הגליקוגן אינו זקוק לחמצן אך מייצר חומצה לקטית. כאשר החומציות עולה בשריר נפגעים התפקודים החשובים של התכווצות וחילוף החומרים של השרירים. הצטברות חומצה לקטית עשויה להיות גורם לעייפות השרירים. כאשר ההשפעה חמורה היא עלולה לגרום לתמותה מאוחרת של עוברים, אך לעיתים קרובות האפרוחים הבוקעים יראו מותשים, רדומים  ועייפים מדי לחפש אחר מזון ומים. אלו האפרוחים שימותו בשבוע הראשון בלול.

התפתחות גידים

לתנאי ההדגרה חשיבות רבה בהתפתחות הגידים. כוחם של הגידים הוא קריטי לתנועתיות מספקת בכל מיני העופות, אך במיוחד בהודיים. השלמות המבנית והתפקוד המכני של הגידים תלויים ביישור מדויק של סיבי קולגן מסוג I במהלך התפתחות העובר. בדרך כלל סיבי קולגן נעשים עבים יותר עם הגיל והפעילות. בניסוי בתנאי הדגרה שונים, נמצא שסיבי הקולגן היו דקים יותר מקבוצת הבקורת בבקיעה, ובגיל 4, 14 ,21 יום.

התפתחות עצמות

התפתחות העצמות יכולה להיות מושפעת מתנאי הדגירה. היווצרות מטריצת קולגן בעצמות מתחילה במהלך הימים הראשונים לדגירה. חוקרים הראו כי עצמות העופות מתחילות להתגרם לאחר 18 יום של הדגרה בהודים, ואחרי 16 יום בפטמים. בדו”ח אחר, ההתגרמות בהודים מתחילה בגיל 12 יום והקצב עולה לאחר 20 יום, שהם כשבוע לפני הבקיעה. מספר גורמים השולטים בתהליך זה יכולים להיות מושפעים מתנאי ההדגרה, בעיקר 3 עד 4 ימים לפני הבקיעה, כאשר התארכות העצמות היא בשיאה.

מצבים תת-אופטימליים בהדגרה יכולים לשנות, למשל, מימדים של עצמות ארוכות לאחר הבקיעה. לטמפרטורת ההדגרה יש השפעה משמעותית גם על הציר ההורמונאלי של בלוטת התריס-IGF1-GH השולט על התפתחות העצם. בנוסף, השומנים, המינרלים והוויטמינים בחלמון מעורבים בהתפתחות העצם. אם החלמון לא ייספג כראוי בתקופה זו, כתוצאה מתנאי הדגרה לא מתאימים, העצמות לא יקבלו חומרים תזונתיים הקריטיים להתפתחותם.

גורם נוסף שיכול לגרום לרגליים פשוטות הוא א-סימטריה בין הגפיים השמאליות והימניות בגלל סטרס בתקופת ההדגרה. בכל הניסויים שנערכו, נמצא כי סטרס במדגרה לפני הבקיעה מגביר אסימטריה יחסית של תכונות עצם מסוימות בהודים ובפטמים. א-סימטריה יחסית משקפת את יכולת האפרוחים להתמודד עם עקות שונות, וקשורה גם לבעיות בתנועה.

האם קיימים הבדלים בין קווים גנטיים בשכיחות בעיות רגליים או רגליים פשוטות?

נבדקו שלוש תוכניות הדגרה של שלושה קווים של הודיים. ההכלאה היתה של נקבה מקו אחד עם שלושה קווי זכרים שונים. שונים. באופן זה תכונות הביצים היו דומות, אך הגנטיקה של העוברים הייתה שונה. תוכניות ההדגרה נבדלו בטמפרטורות. התוצאות לא הצביעו על קשר בין הקו לבין התפתחות העצמות, ציון ההליכה שקבלו האפרוחים שבקעו, או עיוות ברגלים. עם זאת, תוכניות ההדגרה השפיעו על כל המדדים של בריאות העצמות והרגליים.

מה שמצביע על כך שלא תלוי במתח, הדגירה עשויה להשפיע בצורה חזקה יותר על בריאות הרגליים. תוכנית ההדגרה עם הטמפרטורה הגבוהה גרמה לשכיחות גבוהה של בעיות רגליים ללא תלות בקו. כמעט 20% מהבוקעים בטמפרטורה גבוהה נפגעו. חימום יתר של עוברים יכול להתבטא ברגלים פשוטות בבקיעה כשרגליים מרותקות. אולם חימום יתר עלול להשפיע גם על מערכות אנדוקריניות, ניצול מזון, היווצרות גוף ובריאות כללית של להקת ההודים. רגליים פשוטות יכולות להיות אינדיקציה שהיה חימום יותר במדגרה ויש לבצע תיקונים בציוד ההדגרה או בניהול המדגרה.

למאמרבאנגלית