הקשר בין גורמים ממשקיים בתקופת היובש ובין כמות הקולוסטרום ואיכותו.

תרגום, מבוסס על מאמרם של S. Borchardt וחובריו (2021), אשר פורסם ב-J. Dairy Sci., 105

רקע: מחלות יונקים כמו שלשול, דלקת ריאות או זיהום טבורי פוגעים ברווחיות הרפת עקב תמותת וולדות, עלות הטיפולים, ופגיעה עתידית בביצועי בע”ח. על פי נתונים אמריקאים מהעשור הקודם, שעור תמותת וולדות עד גמילה, בגין שלשולים ודלקת ריאות הייתה כ-57 וכ-23%, בהתאמה (% מכלל התמותה). צריכה הולמת של קולוסטרום איכותי (כמות, ורמה מספקת של אימונו-גלובולינים) היא פקטור קריטי במלחמה של היונק בגורמים זיהומיים; מאידך – ממשק קולוסטרום גרוע עלול לגרום להגדלת הסיכון לתמותה פי 2.12, לדלקת ראות פי 1.75, שלשולים – פי 1.51, ולתחלואה כללית – פי 1.91. יצור הקולוסטרום בעטין מתרחש בשבועות האחרונים לפני ההמלטה, ונמצא שלפקטורים תזונתיים/ממשקיים כמו הרכב  מנת ההכנה וזמינותה (ממשק האבוס) יש השפעה על כמות ואיכות הקולוסטרום. כמו כן נמצא שלאורך היובש אין השפעה על איכות הקולוסטרום אך ביטול תקופת היובש פוגעת באיכותו. המידע לגבי השפעת אורך היובש על כמות הקולוסטרום מוגבל, והמעט שיש מצביע שקיצור תקופת היובש בכ-20 יום עלול להפחית את כמות המיוצרת בכ-2 ק”ג. כמו כן נמצא שהארכת תקופת ההכנה (לפני ההמלטה) מעבר ל-21 יום לא שפרה את כמות הקולוסטרום אולם ירידה מתחת לערך זה (ל-10 ימים) פגעה בכמותו. מכאן שייתכן שמשך הזמן בו ניזונה הפרה במנת הכנה מתוגברת משפיע גם הוא על כמות ואיכות הקולוסטרום; זה היה הבסיס להשערת המחקר.

מטרת העבודה: הערכת הקשר בין גורמים ממשקיים בתקופת היובש וכמות הקולוסטרום ואיכותו, בפרות הולשטיין, ברפת מסחרית גדולה.

מהלך העבודה: בוצעה בגרמניה, 2018-2020, ברפת של 2500 פרות, המניבות בממוצע כ-11,500 ק”ג/פרה/שנה. פרות יובשו כ-55 יום לפני מועד ההמלטה הצפוי. פרות ועגלות הרות שוכנו בתקופת ההכנה בתאים נפרדים, 21 יום לפני ההמלטה הצפויה, והוזנו באותה מנת הכנה (תוכננה על פי NRC 2001) שהתבססה על תחמיצי תירס ועשב, גרעיני תירס וכוספה ליפתית, וכללה מלחים אניונים לרמת DCAD של 100- אקויוולנט/ק”ג ח”י (הערת המתרגם: מטבוליזם חומצי מתון; ר.ס.). בליל ההכנה קורב 10 פעמים ביום. הפרות והעגלות חוסנו ל-E. Coli, רוטה וירוס וקורונה וירוס. ממשק ההמלטה, ניטור סימני ההמלטה, ומועד ההתערבות/עזרה בהמלטה היו קפדניים ביותר ומפורטים במאמר. ממשק איסוף הקולוסטרום גם הוא היה קפדני, ובבסיסו – חליבה במכון חליבה נפרד; גירוי של 30 שניות (טבילה מקדימה, 2 הוצאות צליפים מכל פטמה, ניקוי בנייר יבש); הרכבת גביעים – רק 60 שניות לאחר תחילת גירוי. לאחר איסופו, נשקל הקולוסטרום, ונקבע איכותו על ידי רפרקטומטר בריקס.

כל נתוני הפרות (יצור, בריאות, היריון, שהות בקבוצה, SCC בייבוש, יצור חלב 305 יום בתחלובה קודמת, וכו’) הוולדות (מין, משקל לידה, יחיד/תאומים וכו’) והקולוסטרום (כמות ואיכות) נשמרו בתכנת ניהול העדר. נאספו כ-7500 דגימות קולוסטרום, ובוצעו בדיקות איכות ברפרקטומטר לכ-2600 תת-דגימות. הנתונים והקשר בין גורמים ממשקיים, איכות הקולוסטרום וכמותו נותחו לפרות בוגרות  ומבכירות בנפרד.

תוצאות: הערכים מוצגים כממוצע (ק”ג לכמות קולוסטרום או % לאיכותו) ± סטיית תקן (יש לקרוא את הערכים משמאל לימין).

כמות הקולוסטרום:  הכמות שיוצרה הייתה 4.0±2.5 ק”ג, 5.1±3.4 ק”ג ו-5.5±3.5 ק”ג למבכירות, תחלובה 2 ותחלובה 3+, בהתאמה. לגבי מבכירות (2351 פרטים), כמות הקולוסטרום הושפעה מחודש ההמלטה (הגבוהה ביותר באפריל =4.1 ק”ג, והנמוכה ביותר בנובמבר = 3.2 ק”ג), מין הוולד (נקבה יחידה = 3.5±0.26 ק”ג; זכר יחיד = 3.76±0.27 ק”ג; תאומים = 2.97±0.66 ק”ג), תמותת וולדות^* (וולד מת = 3.14±0.39 ק”ג; וולד חי = 3.68±0.31 ק”ג).  לגבי פרות בוגרות (5216 פרטים), כמות הקולוסטרום הושפעה מחודש ההמלטה (גבוהה ביותר במאי = 5.5 ק”ג, ונמוכה ביותר באוקטובר = 3.8 ק”ג), דרוג המלטה קלה** (0 = 4.23±0.26 ק”ג; 1 = 4.77±0.21 ק”ג; 2 = 4.98±0.22 ק”ג; 3 = 5.3±0.22 ק”ג), מין הוולד (נקבה יחידה = 4.42±0.21 ק”ג; זכר יחיד = 5.00±0.21 ק”ג; תאומים = 5.03±0.30 ק”ג), תמותה (וולד מת = 4.24±0.38 ק”ג; וולד חי = 5.39±0.11 ק”ג), יצור חלב בתחלובה קודמת (+0.1 ק”ג יותר קולוסטרום לכל 1000 ק”ג יותר חלב בתחלובה קודמת), ימי שהות הפרה בקבוצת היבשות (0.05±0.003 ק”ג לכל יום בקבוצה), וימי שהות בקבוצה ההכנה להמלטה (0.06±0.01 ק”ג לכל יום).

איכות קולוסטרום:  האיכות הממוצעת של הקולוסטרום הייתה 25.1±3.4% בריקס, 24.7±3.3% בריקס, ו-27.6±4.4% בריקס למבכירות, פרות בתחלובה 2 ובתחלובה 3+, בהתאמה. במבכירות, (817 פרטים), איכות הקולוסטרום הושפעה רק מחודש ההמלטה. איכותו הייתה הגבוהה ביותר בדצמבר (26.8% בריקס) והנמוכה ביותר באוגוסט (23.9% בריקס). בפרות בוגרות (1783 סה”כ) איכות הקולוסטרום הושפעה בממספר התחלובות (תחלובה 2 = 25.2%±2.7% בריקס; תחלובה 3+ = 27.9±2.7% בריקס), חודש ההמלטה (הגבוה ביותר בפברואר = 27.5% בריקס, והנמוך ביותר באוגוסט = 25.7% בריקס), תנובת חלב בתחלובה קודמת וכמות הקולוסטרום.

לסיכום: במבכירות, איכות הקולוסטרום או כמותו, לא היו קשורים למשך הזמן בו שהו העגלות ההרות במנת ההכנה לפני ההמלטה. כמות הקולוסטרום במבכירות הושפעה ממועד ההמלטה בשנה, מין הוולד, ותמותת וולדות ב-24 שעות. איכות הקולוסטרום במבכירות הושפעה רק ממועד ההמלטה בשנה.

מאידך, בפרות בוגרות, משך הזמן בו הן שהו בקבוצת היבשות (far-off) או בקבוצת ההכנה לפני ההמלטה (close-up), אכן היה קשור בכמות הקולוסטרום, כך שנצפתה עלייה לינארית בכמות הקולוסטרום עם הגדלת משך השהות של הפרות הבוגרות בקבוצת ההכנה (10 ימים = 4.94±0.19 ק”ג; 20 יום = 5.19±0.06 ק”ג; 30 יום = 5.86±0.12 ק”ג). גורמים נוספים אשר תרמו לכמות הקולוסטרום בפרות בוגרות היו מועד ההמלטה בשנה, מין הוולד, תמותה ב-24 שעות, דרג קלות/קושי ההמלטה ותנובת החלב בתחלובה הקודמת. איכות הקולוסטרום בפרות בוגרות הושפעה על ידי מספר התחלובה, אורך ההיריון, יצור חלב בתחלובה קודמת וכמות הקולוסטרום.

הערת המתרגם: כללית, מעבודה זו נראה שיש קשר בין משך השהות בקבוצת ההכנה, עונת ההמלטה, כמות הקולוסטרום ואיכותו. לשינויים באיכות הקולוסטרום לאורך השנה עלולה להיות השפעה גם על שעור התחלואה ביונקיה בתקופות השונות. מניסיוננו ברפת הישראלית, לא אחת מתלוננים רפתנים על עטינים מדולדלים לאחר ההמלטה, ועל איכות קולוסטרום פחותה בתקופת המלטות הקיץ. נראה שהשיטה המקובלת של יצירת בנק קולוסטרום, המדורג ומסומן איכותית מצדיקה את עצמה; זוהי גם שורת הסיום של כותבי המאמר.

——————————————————————————————————————————

הערות תחתית:

*תמותת ולדות ב-24 השעות הראשונות לאחר ההמלטה.

**דרוג המלטה קלה: 0 = לא נצפתה המלטת הפרה; 1 = לא נדרשה עזרת רפתן; 2 = נדרשה עזרה של רפתן אחד; 3 = נדרשה עזרה של 2 רפתנים.