נורית גל-רכס, מכון תערובת "אמבר"
עד כה בודדו 25 מינים של מיקופלסמה מעופות. זני מיקופלסמה גליספטיקום (MG) ומיקופלסמה סינוביה (MS) נפוצים בפטמים, בהודים ובמטילות ויכולים לגרום להפסדים כלכליים.
מיקופלסמה סינוביה (MS) גורמת לתחלואה במפרקים, עצמות, מערכת הנשימה וצינור ההטלה. MS הינה לרוב גורם מכביד, המסבך הדבקות אחרות. עם זאת, בעשור האחרון הופיעו זנים היכולים לגרום להפסדים כלכליים באופן ישיר כתוצאה מירידה בהטלה ובאיכות הקליפה. לרוב הירידה בהטלה קטנה אך נמשכת זמן רב, כאשר שיא הפגיעה הוא במהלך ההדבקה (ירידה של כ-5% בשיא). הפגיעה בהטלה מלווה לעתים קרובות בפגיעה באיכות הקליפה.
מבחינה כלכלית בתעשיית העופות, מיקופלסמה סינוביה נחשבת למין השני בחשיבותו אחרי גליספקטיקום. ההדבקה נעשית דרך הביצים או דרך מערכת הנשימה ובדרך כלל כ-90% מהלהקה נדבקים לאחר פחות מחודש בו הגורם נכנס ללהקה. לאחר ההדבקה, העופות נשארים נשאים למיקופלסמה לכל חייהם. חשוב לציין כי טיפולים אנטיביוטיים ממושכים לרוב אינם מנקים את הלהקה. אתר הנשאות העיקרי של MS הינו דרכי הנשימה העליונות, כאשר ברוב המקרים התחלואה תת-קלינית. ברם, היא עלולה להתפתח למחלה נשימתית קשה במקרה של חשיפה לניוקאסל, לברונכיט, לקולי ועוד.
מיקופלסמה סינוביה גורמת גם לדלקות שקיקי אוויר ולעתים אף לדלקות פרקים בפטמים ובהודים. במקרים אלו הפגיעה אינה רק במערכת הנשימה, אלא גם גורם משמעותי בצליעות.
משנת 2000 מתוארת תסמונת חדשה בביצים, הנקראת Eggshell Appex Abnormality, הנגרמת על ידי זנים מסוימים של MS. החלק העליון של קליפת הביצה הוא שקוף, דק ושביר מאוד. בנוסף, יש עליה בשבר ושינוי בגוון הקליפות. קל יותר לצפות בשינויים אלו בביצים חומות (ראו איור מטה).
בעולם המערבי הנגיעות ב MS במטילות גבוהה מאוד. ברוב הסקרים מעל ל-70% מלהקות המטילות נגועות לעומת אחוזים בודדים, אם בכלל, של להקות הנגועות ב MG. שכיחות הגורם הינה אחת הסיבות לעלייה בחשיבותו.
הנזק הקטן יחסית שגורמת MS ביחד עם העובדה שבוצעו מעט מחקרים, מקשה על חישוב הנזק הכלכלי לו היא גורמת. במחקר גדול שהתבצע ביפן, בו הושוו מטילות מחוסנות למטילות ללא חיסון בלול מודרני גדול, נמצא כי הנזק הוא בערך של 2 דולר למטילה (7 ביצים פחות למטילה ופגיעה בצריכת המזון לייצור ביצה).
באיור מטה מוצגת השוואה בביצועי ההטלה בין להקה עם MS (כתום) ללהקה בריאה (ירוק).
