השפעת שומן מוגן משני מקורות שמן דקלים – טריגליצרידים מועשרים בחומצה פלמיטית לעומת מלחי סידן – על יצרנות של פרות חלב באמצע התחלובה

רקע

הוספת שומן למנת פרות חלב מביאה להגדלת ריכוז האנרגיה במנה, שיפור ניצולת המזון, תנובת החלב והשומן, ולעיתים אף לשפור המאזן האנרגטי. השומן המוגן כמלחי סידן (Ca-FA), “הומצא” לפני יותר מ-30 שנה על מנת לצמצם את ההשפעה השלילית של חומצת שומן (ח”ש) בלתי רוויות (UFA) על אוכלוסיית חיידקי הכרס, ובמיוחד הצלולוליטיים. בעבודות בהן הוספה חומצה פלמיטית (C16:0) למנה, דווח לרוב על שיפור בתנובת החלב, אחוז השומן ויעילות הייצור לעומת מנות ללא חומצה פלמיטית; לעומת זאת, מקורות שומן אחרים יכולים לגרום שינויים חיוביים או שליליים בצריכת המזון ובנעכלות, כמו גם בזמינות האנרגיה הנעכלת לייצור חלב, למאגרי גוף או שניהם. חשוב להדגיש – מדובר על הוספת שומן בשיעור % 0.5-2 מהמנה. בעבודה זו נבחנה השפעת הוספת טריגליצרידים ממקור של שמן דקלים עשיר בחומצה פלמיטית (PA-TG; שומן מוגן “חדש”) לעומת הוספת מלחי סידן של ח”ש של שמן דקלים (Ca-FA; שומן מוגן סטנדרטי), על נעכלות המזון והיצרנות של פרות חלב באמצע התחלובה. בניסוי השתתפו 15 פרות (כ-140 ימים בתחלובה), במתכונת ריבוע לטיני 3X3. קבוצת הביקורת לא קבלה תוספת שומנית; 2 קבוצות הניסוי קבלו תוספת -PA TG או Ca-FA ברמה של% 1.5 מהמנה. הפרות שוכנו בעמדות קשירה כך שצריכת המזון, הפרשת הצואה, יצור החלב ורכיביו נמדדו פרטנית.

תוצאות

תוספות השומן לא השפיעו על צריכת החומר היבש לעומת קבוצת הביקורת, זאת בניגוד לעבודות קודמות בהן שומן מוגן המבוסס על מלחי סידן גרם לפגיעה בצריכת המזון בהשוואה לקבוצת ביקורת, אך קבוצת Ca-FA צרכה פחות ח”י מקבוצת PA-TG. בעבודה אחרת נמצא כי לדרגת הרוויה של השמן המוסף למנה יש השפעה שלילית על צריכת המזון כך שככל שדרגת האי-רוויה גבוהה יותר, הפגיעה גבוהה יותר. שני טיפולי תוספת השומן בעבודה הנוכחית שיפרו באופן מובהק את נעכלות ה-NDF. שיפור הנעכלות NDF של מנת Ca-FA נבע כנראה מהירידה בצריכת הח”י. מאידך, בטיפול ה-PA-TG היתה נטייה לשפור נעכלות NDF ב-1.6 יחידות אחוז (לא מובהק) לעומת טיפול Ca-FA; מגמה דומה נמצאה בעבודות קודמות. במע”ג, ח”ש המגיעות למעי כחלק מ-TG, נעכלות פחות מח”ש חופשיות (שהנם מרבית הח”ש המגיעות למעי במע”ג); מכאן שספיגת ח”ש ממקור TG במע”ג מוגבלת. ואכן, בעבודה זו התקבל, בהשוואה ל-Ca-FA, שנעכלות כלל ח”ש של מנת ה-PA-TG הייתה נמוכה ב-8.7 יח’ אחוז, זאת בגלל הירידה בנעכלות ח”ש C16 ב-21.7 יח’ אחוז. במטה-אנליזה בה בחנו נעכלות ח”ש בודדות בפרות מקונלות בתריסריון, נמצא שככל שעלה ריכוז ח”ש C18:0 בתריסריון, נעכלות ח”ש C18:0 ירדה באופן לינארי. הערכת החוקרים בעבודה זו לגבי נעכלות ח”ש היתה: 62% עבור PA-TGו- 81% עבור Ca-FA. כותבי המאמר הניחו שפרופיל ח”ש המגיע לתריסריון (הן מהשומן המוסף והן מהמזון הבסיסי) משפיע על נעכלות ח”ש, הנחה שנתמכת גם בעבודות נוספות. עבודות אחרות מרמזות כי לנוכחות ח”ש נוספות כגון C9C18:1 יש השפעה חיובית על נעכלות כלל ח”ש כתוצאה מהפולריות שלהן והתכונה האמפיפילית, המסייעת ליצירת מיצלות במעי (שלב הכרחי בפרוק וספיגת שומן במעי). נושא זה דורש מחקר נוסף.
לעומת הביקורת, שתי התוספות שיפרו את תנובת החלב (1.05 ק”ג\יום), תנובת החמ”ש 3.5% (2.20 ק”ג\יום), ותנובת חלב מתוקן אנרגיה (1.80 ק”ג\יום). כמו כן TG-PA בהשוואה ל-Ca-FA, שיפר תנובת שומן החלב (50 ג’/יום), ותכולת האנרגיה בחלב (1.0 מג”ל\יום) עם נטייה לשפר תכולת השומן בחלב (0.07 יח’ אחוז) ותנובת חלב מתוקן אנרגיה (1.0 ק”ג\יום). תוספות השומן הפחיתו את כמות ח”ש קצרות השרשרת (המיוצרות בעטין; עד 16 פחמנים) בחלב ב-23 ג’\יום, והגדילו את ריכוז וכמות חומצות המגיעות לעטין (preformed; מקורן מהמזון, מפרוק רקמת שומן, או מהביוהידרוגנציה בכרס; 18 פחמנים) ב-43-52 ג’/יום, בחלב בהשוואה לביקורת. טיפול PA-TG הגדיל את כמות חומצות השומן C16 בחלב (66 ג’\יום) בהשוואה לטיפול Ca-FA, בעוד שהאחרון הקטין את ריכוז ח”ש המיוצרות בעטין ונטה להקטין את כמותה בהשוואה ל-TG-PA. בניגוד לנ”ל, Ca-FA הגדיל את ריכוז וכמות של ח”ש הארוכות שרשרת (preformed) (60 ג’\יום) לעומת TG-PA. תוספות השומן לא השפיעו על ריכוז או כמות החלבון בחלב. עבודות רבות הראו שתוספת שומן הפחיתו תנובת החלבון לעומת ביקורת ללא תוספת שומן. תוספת Ca-FA לעומת TG-PA הקטין תכולת החלבון ב- 0.06 יח’ אחוז והראה מגמה של הקטנת כמות החלבון ב-45 גר’/יום, קשור כנראה לירידה בצריכת ח”י וצריכת חלבון. טיפולי תוספת השומן הגדילו את צריכת האנרגיה נטו לחלב ב- 1.80 מק”ל\יום, תפוקת האנרגיה בחלב ב-1.30 מק”ל\יום, ואצירת האנרגיה בגוף ב-0.30 מק”ל\יום. בהשוואה לביקורת; טיפול -Ca FA הגדיל את הכוונת האנרגיה לנתיב אגירה גופנית (0.60 מק”ל\יום), לשיפור השיפוט הגופני (0.06 יחידות), וכן הייתה נטייה לעליית משקל גוף (0.16 ק”ג\יום), ושיפוט גופני (0.06 יחידות) בהשוואה ל-TG-PA. תוסף Ca-FA סיפק למנה כמות מוגברת של ח”ש בלתי רוויות וגרם לשינוי המסלול המטבולי, לכיוון יצירת שומן גוף, על חשבון אנרגיה לחלב, כפי שהתקבל בעבודה זו בפרות באמצע התחלובה. נושא זה של המסלולים המטבוליים והעדפה לכיוון רקמת שומן גוף, או חלב, דורש מחקר הרבה יותר רחב ומעמיק.

לסיכום

תוספת TG-PA הגדילה את תפוקת האנרגיה בחלב תודות להגדלת תנובת החלב ותנובת השומן בחלב, בעוד Ca-FA הגדילו את נעכלות חומצות השומן וניתוב האנרגיה למאגר גופני.

מחשבות ליישום

יש לקחת בחשבון את כמות השומן הכללי במנה לפני שמחליטים על הוספת תוסף ח”ש והכמות המוספת, בכל מקרה אין לחרוג מעבר לתוספת של % 1.5-2.0. כדאי לשקול בתקופות שונות של התחלובה ולאור המטרה העיקרית העומדת בפנינו, איזה סוג תוספת עדיפה: מתן סיוע בהתאוששות גופנית שלאחר ההמלטה או שיפור תנובה ומוצקים בתקופה מאוחרת יותר בתחלובה.