השפעת שעור הקצאת חלב על צריכת מזון יבש, גמילת היונקים, וביצועי עגלות.

M. A. Khan, D. M. Weary and M. A. G, von Keyserlink, 2011; J. Dairy Sci.,94, 3:1071 – תקציר סקירת ספרות.

רקע

לאחרונה ביקר בארצנו חוקר בשם Dan Weary מאוניברסיטת British Colombia, קנדה, שהתמחותו – התנהגות ורווחת בע”ח, תוך התמקדות ביונקים. יצא לי לסייר עמו ביונקיה של אחת הרפתות. אם לסכם את עיקר התובנות מבחינתו – ביקורת לגבי הנוהג של “צמצום בכמות החלב המוגמע”, נוהג המשפיע לרעה, עפ”י ניסיונו, על ביצועי העגלה העתידיים ועל רווחת היונק (נושא חם בעולם ומתחמם גם אצלנו). כמו כן, לטענתו, אם להגביל חלב (לטובת הגברת צריכת מזון יבש והקטנת משבר הגמילה), אז לעשות זאת רק בחודש השני לחיי היונק. מאידך, בחודש הראשון, יש להגדיל משמעותית את כמות החלב המוגמע, הרבה מעבר ל-10% ממשקל גוף היונק. בנוסף, צרף מאמר שלו העוסק בנושא; להלן הדגשים מתורגמים מאותו מאמר.

משטר הזנה המאפשר מעבר חלק מהגמעה בחלב למזון יבש, חשוב להצלחת גידול העגלה. בעבר, המחקר התמקד בפיתוח משטרי הזנה אשר מאפשרים גמילה מוקדמת, כנראה משום החשש שסיכוני התחלואה בתקופת הגמעת החלב גבוהים במיוחד, וכן מתוך רצון לחסוך חלב/אבקת חלב. ולכן, בשיטה זו, על מנת לעודד צריכת מזון יבש מוקדם ככל שניתן, הוגבלה כמות החלב המוגמע לרמה של כ-10% ממשקל הגוף (כ-0.5 ק”ג מוצקים/יום), מה שמשאיר לרוב את העגלות רעבות בסיום הארוחה. מאידך, עגלות בעלות גישה חופשית לחלב, יכולות להגיע לרמת צריכת חלב כפולה מזו (כ-20% ממשקל גופן). במאמר, הובאה סקירת ספרות אשר בחנה את הקשר בין משטר הגמעת החלב, צריכת מזון יבש, והתפתחות הכרס של עגלות צעירות, תוך זיקה לנושאים אשר דורשים מחקר נוסף.

המסקנה מסקירת הספרות הייתה שיונקים המוגמעים בחלב, יכולים לצרוך בבטחה חלב ברמה של כ-20% ממשקל גופם, כך שככל שצריכת החלב גבוהה יותר, תוספת המשקל היומית ויעילות צריכת המזון היו גבוהים יותר. כמו כן, חלה ירידה בסיכון לתחלואה וכמובן, ליונק הייתה הזדמנות טובה יותר לבטא התנהגות טבעית, ללא סימני רעב. השילוב של הפרמטרים – התנהגות טבעית וירידה באירועי תחלואה – מצביע על רווחת בע”ח טובה יותר. שיטת הגמילה השפיעה במיוחד על צריכת המזון היבש, התפתחות הכרס, וביצועי הגדילה בעגלים אשר צרכו כמות גבוהה במיוחד של חלב. גמילה מדורגת עודדה צריכת מזון יבש (תערובת סטרטר) בתקופה שלפני הגמילה, כך שגם גיל הגמילה וגם משך הגמילה השפיעו על צריכת המזון היבש. הגברת צריכת המזון היבש במהלך הגמילה תרם להתפתחות הכרס, ולהגברת צריכת המזון היבש ותוספת המשקל לאחר הגמילה. ייתכן אף, שגורמי גדילה בחלב (growth factors, בחלב אם; הערת המתרגם) עשויים גם לעודד גדילה והתבגרות של מערכת העיכול, אך מחקר נוסף נדרש כדי לברר את תפקידם של גורמים אלו. אספקה מוגברת של מזינים על ידי הגברת כמות החלב המוגמע, מסתמנת כמשפרת פעילות מערכת החיסון, וביצועי העגלות לטווח ארוך. לדוגמא, השיפור התבטא בהקדמת גיל ההזרעה ראשונה, ויצור חלב גבוה יותר של המבכירות לאחר ההמלטה, אם כי מחקרים נוספים דרושים על מנת לחזק תוצאות אלו. משטר המגביל צריכת חלב מעודד צריכת מזון יבש, וכן, מעודד את ההתפתחות הפיזיולוגית והמטבולית של הכרס, אולם הללו הופכים להיות חשובים רק החל מגיל של כ-3 שבועות, כאשר יכולת ניצול התערובת מפותחת דייה. על פי המחברים, יונקים צעירים מפיקים תועלת מצריכת מנות גדולות יותר של חלב, משום שכך הם מבטאים התנהגות-אכילה-טבעית מוגברת, ומגלים פחות סימני רעב. כמו כן, מגלים שיפור בגדילה ובבריאות, וכן, שיפור ביצור החלב לאחר ההמלטה; תוצאות אלו מעידות על תנאי רווחת בע”ח אופטימאליים. מנתוני הסקירה ניתן מסיקים המחברים, ששיעור הקצאת החלב הרצוי, נמצא בתחום שבין השיטה השגורה (כ-10% ממשקל הגוף), לבין משטר הגמעת חלב חופשי.

מצאתי לנכון (הערת המתרגם) לפרט עבודה אחת מתוך הסקירה, העוסקת בהשפעת שעור החלב המוגמע (10% או 20% ממשקל הגוף) והשפעת מעבר הדרגתי מרמת הגמעה גבוהה לנמוכה, על צריכת המזון היבש. האיור מטה מציג צריכת מזון יבש (תערובת סטרטר + חציר) על ידי עגלות הולשטיין שהוגמעו בחלב בשיטה רגילה או בשיטת step-down (מדורגת). בשיטה הרגילה (עמודות לבנות באיור), קבוצת עגלים הוגמעה בחלב בשיעור 10% ממשקל גופם על גיל 44 יום. בשיטה המדורגת (עמודות שחורות באיור) קבוצת עגלים אחרת הוגמעה בחלב בשיעור 20% ממשקל גופם עד גיל 23 יום; מהיום ה-24 עד היום ה-28 חלה ירידה מדורגת בהקצאת החלב עד ל-10% ממשקל גופם, רמה שנשמרה למשך 16 יום נוספים עד היום ה-44. שתי הקבוצות נגמלו ב-50 יום באופן זהה (דילול החלב במים).
כמתואר באיור, צריכת המזון היבש הייתה נמוכה יותר בקבוצה שצרכה יותר חלב במהלך ה-28 יום הראשונים (מה שתואם מצב של צריכת חלב גבוהה). עם זאת, לאחר ירידה מדורגת במשך 4-5 ימים בצריכת החלב, מ-20% ל-10% ממשקל הגוף, קבוצה זו צרכה יותר מזון יבש עד הגמילה, וכן צרכה יותר מזון יבש כשבועיים לאחר הגמילה (ימים 50-63). המשמעות – צריכת חלב גבוהה בחודש הראשון לחיי היונק, וירידה מדורגת מ-20% ל-10% ממשקל הגוף בחודש השני, לא פגעה, ואף הגבירה את צריכת המזון היבש, לפני הגמילה ואף אחריה.

האם עלינו להמשיך לקמץ בהגמעת חלב, או שמא להגבירו בחודש הראשון עד לרמה חופשית, ולרדת בהדרגה בהמשך עד לגמילה? שאלה למחשבה.