רות אשכנזי הייתה ממקימי מחלקת התזונה והמעבדה באמבר, התמחתה במעלי גירה, התמידה בלימוד והעמקה בתחומים אלו, והייתה בעלת מחויבות עצומה למקצוע ולחקלאות בישראל. בגלל אישיותה המיוחדת ומקצועיותה הייתה מקובלת בקרב כל הדרגים המקצועיים, וזכתה להערכה רבה.
רות בת יחידה להורים שהתגוררו בניו-יורק, אביה סוחר בגדים ואמה עקרת בית. לימים עברה המשפחה ללוס- אנג’לס בקצה המערבי של ארה”ב. רות אהבה את החיים החדשים בעיר קטנה (יחסית לניו-יורק) בבית מוקף דשא וגינה. רות למדה בבית ספר יסודי ציבורי בניו-יורק, בו החינוך היה טוב, שמרני, בעוד שבלוס-אנג’לס היה בית ספר פתוח והתלמידים בקושי למדו… בהמשך למדה גידול עצים סוב-טרופיים.
אחרי מלחמת העולם השנייה, כשהיא בת 16, חיפשה רות פעילות יהודית והצטרפה לתנועת “השומר הצעיר”. לימים הפכה למדריכה והצטרפה לגרעין. בשנת 1951 נשאה ליהודה. יהודה עלה לארץ לאחר הנישואים ורות נשארה להדריך עוד כחצי שנה. באוגוסט 1951 עלתה עם חלק מחברי גרעין ההכשרה לקיבוץ עמיר, שם הצטרפה ליהודה. כעבור מספר חודשים הגיעה לברקאי, שם עבדה בחינוך, בלול וכמחסנאית בגדים. לרות ויהודה בת (בכורה) ושני בנים והם סבתא וסבא לשני נכדים.
רות החלה עבודתה באמבר ביולי 1965 ככימאית במעבדה. רות מספרת בדף המידע של עובדי אמבר (גיליון 16, מרץ 1999): “די מהר החלטתי שזה לא מה שאני רוצה…” (בהתייחסותה למגוון העבודות בקיבוץ). “שמעתי על אמבר, שהיה בתחילת דרכו, וביקשתי להתקבל; אכן התקבלתי ככימאית במעבדה. בחו”ל למדתי כימיה, אבל לא עסקתי בזה בכלל”. ואכן, תוך כדי עבודה שיחזרה רות את הידע שלה בכימיה, לאחר מספר שנים היא מונתה למנהלת המעבדה. היא ביקשה להשתלם ויצאה לפקולטה לחקלאות ברחובות. היא החלה ללמוד מהשנה השלישית מאחר והשכלתה וניסיונה בעבודה במעבדה נתנו לה בסיס מספיק למסלול קצר זה. יומיים בשבוע עשתה את כל הדרך לרחובות ובתום התקופה, ספטמבר, 1974 קיבלה תואר “בוגר במדעי החקלאות” וחזרה למחלקת התזונה כתזונאית. בשנת 1990 השלימה תואר “מוסמך למדעי החקלאות”, גם הפעם נסעה פעמיים בשבוע לרחובות תוך שהיא ממשיכה בעבודתה במחלקת התזונה. “ההשתלמות חיונית לעבודה”, אמרה. “מוכרחים ללמוד ולהשתלם. הענף מתפתח כל הזמן. אני קוראת הרבה ספרות מקצועית וכל הזמן מתעדכנת”.
כאשר נשאלה לגבי המשך לימודיה לדוקטורט, אמרה: “די היה לי בכך שהייתי הסטודנטית הכי מבוגרת לתואר שני”, והמשיכה בהומור המיוחד שלה “נהגי האוטובוס הסתכלו עלי בתדהמה כשהצגתי בפניהם תעודת סטודנט”.
רות אהבה את עבודתה; “לא הייתי ממשיכה אם לא הייתי אוהבת את זה”, והוסיפה: “זה מזל לעבוד במקום שאתה אוהב והוא גם מעניין אותך”. אמבר גדל עם השנים וממפעל לא תחרותי ששירת “חברים” בלבד החל לשווק גם ללקוחות “חיצוניים” (בשוק החופשי). רות מתארת את המצב החדש: “היום אנחנו פועלים בשוק מאד תחרותי, והולך לנו טוב. למה אנחנו מצליחים? המרשם להצלחה הוא ניהול טוב ויחס טוב ללקוחות. 15% מזמני, בכל יום, מוקדשים לשאלות הלקוחות”; רות תמיד ענתה בנימוס: “אני מתעניינת בלקוחות. חשוב לי שהם יהיו מרוצים. כשטוב למגדל – טוב לאמבר”. כחלק מהטיפוח וההדרכה של הלקוחות, רות תרגמה ופרסמה עשרות עבודות, שהתפרסמו בחוברות המקצועיות בעולם הרחב והיו רלוונטיות לרפתנים הישראלים. רות תכננה וביצעה תצפיות וניסיונות שדה במשקי אמבר על מנת לפתח ולשפר ממשקי הזנה שונים, כמו גם שימוש בחומרי גלם חלופיים. בשנים הראשונות לתפקידה נהגה לבקר במשקים הן לשמירת הקשר והן למתן ייעוץ והדרכה. ככל שאמבר צמח וגדל שירות זה עבר לעמיתיה. רות שייכת לקבוצה נבחרת של תזונאי מע”ג שהשפיעה על ממשק ההזנה של פרות חלב, עגלות, עגלים לפיטום ועוד. רות הייתה חברה שנים רבות בוועדת הזנה של הנהלת ענף בקר.
ביוני 2002 פרשה רות לגמלאות בגיל 74. במהלך שנות עבודתה זכתה להיות “עובדת מצטיינת” והעמידה דור המשך ורפתנים עם ידע הרבה יותר רחב ממה שהיה בעת הגיעה לאמבר לפני 37 שנים. כאות הוקרה על תרומתה הרבה לקידום ענף הבקר בארץ קיבלה את אות “יקיר ענף הבקר” בכנס השנתי של מגדלי הבקר, בירושלים בשנת 2005.
כל שנותיה, וגם לאחר סיום עבודתה רות הייתה פעילה בוועדות, ריכזה בשנות ה-70 את עלון הקיבוץ בחריצות ובכישרון רב, הייתה חברה במועצה הכלכלית של הקיבוץ, שמרה על הכושר בבריכת השחייה, נתנה שעורי עזר לתלמידים באנגלית והרחיבה את אופקיה “במילוא”, מרכז חינוכי ותרבותי של מ.א. מנשה ובעוד פעילויות מגוונות.
רות אישה שקטה, חכמה וליברלית; את ילדיה חינכה לעצמאות … “כל אחד ימצא את דרכו” אמרה בראיון. הייתה דעתנית בכל נושא ועניין. הייתה לה ביקורת רבה על דרכה של המדינה בכלל ועל דרכה של התנועה הקיבוצית בפרט. “אני מאוכזבת מדרכה של המדינה”, אמרה מבלי לפרט; “אשר לקיבוץ – היה לו תפקיד גדול מאד בזמנו. ברגע שתפקידו נגמר – הוא היה חייב לעבור שינוי דרסטי. אבל הוא עובר אותו לאט מדי”.
רות הלכה לעולמה ביום שישי, 06/08/2021 בגיל 93.
“שלום רות, יהי זכרך ברוך!”
בית “אמבר”
