הדגשים בהזנה וממשק פיטום עגלים, בשיטת תערובת חופשית + חציר ואו קש
מלחים אניונים – לא עוד תוסף, אלא גישה תזונתית וממשק הזנה מתקדמים. וגם – שוחטים פרות קדושות: האם נכון מתן טיפול מונע לקדחת חלב לאחר ההמלטה?
רקע: צרכי הפרה לסידן לאחר ההמלטה מגיעים לפי 3 ויותר בהשוואה לצרכיה שבוע קודם. כדי להמחיש, צרכיה לסידן בתקופת היובש (קיום בלבד) – כ-21 ג’/יום; בעת יצור קולוסטרום – כ-44 ג’/יום; ולאחר המלטה, עבור יצור של כ-40 ק”ג חלב, כשבוע לאחר ההמלטה – 77 ג’/יום. כתוצאה מהשימוש המוגבר בסידן ליצור חלב, ריכוזו בדם עלול לרדת לאחר ההמלטה לרמה נמוכה (היפוקלצמיה), הגורמת להפרעות עצביות שעוצמתן קשורה בריכוז הסידן בדם: 7-8 מ”ג% (מ”ג/100 מ”ל) – קדחת חלב תת קלינית; 5-7 מ”ג% – קדחת חלב קלינית, שיתוק ורביצה.
7 שלבים לתחילת עבודה עם ממשק מלחים אניונים מתון
במידה ואתה כרפתן מתנהל בממשק הזנה קפדני ברפת, או אז הטמעה של ממשק מתון של מלחים אניונים, הוא הליך פשוט שבבסיסו – תוספת של כמה מינרלים. פרות תחת ממשק זה נמצאות במטבוליזם חומצי מתון, בו ה-pH של השתן שלהם הוא 6-7, רמה אשר מאפשרת סטיות קלות בחומציות (במידה וקורות) ללא סיכון.
SoyChlor (סויכלור) – מוצר המכיל מלחים אניונים להתמודדות עם קדחת חלב קלינית ותת קלינית.
SoyChlor (סויכלור) – מוצר המכיל מלחים אניונים להתמודדות עם קדחת חלב קלינית ותת קלינית.
השפעת שילוב תחמיץ גפת רימונים על נעכלות וביצועים בפרות חלב
מבוא: גפת הרימונים היא חומר לוואי של תעשיית מיץ הרימונים בארץ ומכילה את הגרעינים והקליפות הנותרות לאחר הסחיטה. חומר לוואי זה מאופיין בתכולת ח”י נמוכה (%20), תכולת NDF בינונית (%41.3) ובתכולות גבוהות של סוכרים מסיסים (%17.5) ופנולים מסיסים (%27.3),הידועים בספרות המקצועית כחומרים עלולים לפגוע בצריכת המזון ובנעכלותו.
מחלת הארגוט בסורגום (Claviceps Africana)
מחלת הארגוט (שם עממי), מתבטאת בצמחים שונים ממשפחת הדגניים. מחוללי המחלה אינם תוקפים בדרך כלל את הצימוח הווגטטיבי אלא רק תפרחות ושחלות הפרחים וכתוצאה מכך נפגעים הזרעים. קיימים שלושה מינים עיקריים של פטריות פתוגניות שמחוללות את מחלת הארגוט הפוגעים בגידולים חקלאיים וגורמים לנזק כלכלי ולעיתים גם נזקים בריאותיים לבני אדם ובעלי חיים.
האם הצבע הוא האינדיקטור היחידי או הטוב ביותר לאיכות DDGS ?
צבעו של DDGS הפך להיות גורם משמעותי בקביעת איכותו של החומר, עבור חלק מצרכני החומר בשוק היבוא/יצוא, כך שנעשה בו שימוש הבא להבדיל, באופן אמיתי או לכאורה, בין מקורות DDGS שונים.
ביצועי הגדילה של טלאים שניזונו בתערובת פיטום סטנדרטית או בשלוש “חאלטות” המאופיינות ביחסים שונים של גרעין שלם וכופתית
רקע: בשנים האחרונות מקובלת בהזנת טלאי פיטום תוספת גרעינים שלמים (תירס, שעורה, חיטה) לתערובת הכופתיות. מנת פיטום מסוג זה, המשלבת כופתיות עם גרעינים שלמים, מכונה “חאלטה”. במספר עבודות שנעשו בחו”ל, ובעבודות דומות שנעשו בארץ, בהן נעשה שימוש בחאלטות, התקבלו ביצועי גדילה טובים יותר של טלאי הפיטום בהשוואה לתערובת פיטום סטנדרטית.
מחשבות על אנרגיה; מה מתרחש ואיך מתקדמים…
הפרמטרים התזונתיים השכיחים בעת פורמולציה של מנת חולבות הם: חומר יבש, חלבון כללי, NDF, אפר, מיצוי אתרי (שומן), סידן וזרחן, וכן, NFC ו-NEL. הללו, פרט לשני האחרונים, נבדקים רוטינית במעבדות והתוצאות נחשבות כאמינות.
