האם הפכנו למעצמת אנרגיה?
תובנות על השימוש ב- DDGS עבור מע”ג
DDGS הינו תוצר לוואי של תעשיית האתנול, המבוססת על עמילן גרעיני תירס, ומהווה מקור חלבון חשוב בהזנת עדר החלב בישראל.
השפעת שעור הקצאת חלב על צריכת מזון יבש, גמילת היונקים, וביצועי עגלות.
רקע: לאחרונה ביקר בארצנו חוקר בשם Dan Weary מאוניברסיטת British Colombia, קנדה, שהתמחותו – התנהגות ורווחת בע”ח, תוך התמקדות ביונקים. יצא לי לסייר עמו ביונקיה של אחת הרפתות. אם לסכם את עיקר התובנות מבחינתו – ביקורת לגבי הנוהג של “צמצום בכמות החלב המוגמע”, נוהג המשפיע לרעה, עפ”י ניסיונו, על ביצועי העגלה העתידיים ועל רווחת היונק (נושא חם בעולם ומתחמם גם אצלנו). כמו כן, לטענתו, אם להגביל חלב (לטובת הגברת צריכת מזון יבש והקטנת משבר הגמילה), אז לעשות זאת רק בחודש השני לחיי היונק.
השפעת קצב ריקון הקיבה על בריאות היונק
מגוון רחב של שיטות הזנה וממשקי גידול נהוג בארץ ובעולם בשלוחת היונקים. בסקירת ספרות שהתפרסמה לאחרונה (1), נבחנה השפעת גורמים שונים בהזנת היונקים על תחלואה שמקורה במערכת העיכול. בסקירה נמצא שהגורם המשפיע ביותר על בריאות מערכת העיכול של היונק הוא קצב ריקון מערכת העיכול, ובמיוחד האבומזום (הקיבה האמתית).
השפעת אורך הסיב של המזון הגס, שעורו במנה, מקורותיו, ושיטת שימורו על צריכת המזון, נעכלותו וביצועי פרות החלב – מטא אנליזה.
רקע: מנות עתירות מזון גס (מ”ג) כמקובל במרבית הרפתות האינטנסיביות בעולם (הערת המתרגם: כ-%50 ויותר; מקורות המ”ג שונים מהותית מאלו של הרפת בישראל), עלולות בתנאים מסוימים לפגוע בצריכת המזון והאנרגיה של פרות עתירות חלב, עקב אפקט המילוי של הכרס ומערכת העיכול.
האם כדאי להוסיף כולין לפרות בתקופת המעבר?
קופת המעבר (כ-3 שבועות לפני ו-3 אחרי ההמלטה) נחשבת לתקופה הקריטית במחזור התחלובה של הפרה. ככל שהפרה תצליח לעבור תקופה זו במינימום עקה ובמקסימום בריאות, כן תאריך ימים ותנצל יותר את הפוטנציאל הטמון בה הן בפן היצרני, הן הבריאותי והן הוולדני.
השפעת הוספת כרום על ביצועי פרות חלב.
רקע: תקופת המעבר ועקת חום הם שניים מהאתגרים הגדולים של הפרה הישראלית. הכרום נמצא כבעל פוטנציאל משמעותי לעזור בהתמודדות עם אתגרים אלו.
על טעם ועל ריח
מחקרים רבים נערכו לגבי העדפות טעם וריח בקרב מעלי גרה. פעמים רבות בשגרת העבודה היומיומית אנו נוטים לשפוט ריחות וטעמים לפי ההעדפות שלנו כבני אדם. דוגמאות מוכרות לכולנו הן ריח קליפות הדר או ירק טרי. אך כאשר אנו מייחסים למזון מסוים העדפה בגלל תכונת טעימות (palatability) יש לעשות זאת באופן אובייקטיבי, ומומלץ להתייעץ עם בע”ח עצמו.
השפעת שינוי מקרי וחולף בתכולת החומר היבש של תחמיצים על ביצועי פרות חלב
רקע: במכון התערובת אנו עוקבים בקפידה אחר תכולות חומרי הגלם המרוכזים תוך ידיעה כי גם “תזוזות” קטנות בהרכבם הכימי עלול ליצור פערים משמעותיים בין מה שמתוכנן למה שמיוצר בפועל. הקפדה זו על תכולת חומרי הגלם במנה נדרשת כמובן בכל מרכיביה של המנה, גם אלו המשקיים ברפת.
