פרות חלב וסתו

בשלהי הקיץ פרות החלב ירדו בצריכת המזון, ביצור החלב, אך גם במצבן הגופני באופן משמעותי. אי לכך, יש לצפות שיפור מזג האוויר, ובמיוחד בלילות, תחל עלייה משמעותית בצריכת המזון, אולם השיפור ביצור החלב לא יעלה באותו יחס. הסיבה – הפרות מחזירות לעצמן “מצב גופני” אשר אבדו בעת עומסי החום, חלק מצריכת המזון מופנית ליצור שומן, וכתוצאה יעילות ההזנה הנמדדת כחומר יבש/ליטר חלב מיוצר תהייה נמוכה (יתקבלו ערכים גבוהים מ-700 גרם ח”י/ליטר חלב). למגמה זו יש לצפות במהלך אוקטובר ואולי גם נובמבר, בהתאם להקלה בעומס החום ותחילת הסתיו האמתי הקריר יותר.

לא, קיימים סיבות נוספות, וביניהם עלייה בריכוז המוצקים בחלב כמאופיין בכל שנה מסוף אוגוסט/תחילת ספטמבר. העלייה המשמעותית בריכוז השומן והחלבון בחלב, יחד עם העלייה ביצור החלב/נחלבת, גורם להפרשה יומית מוגברת של שומן וחלבון גבוהה בחלב, אותה מגייסת הפרה דרך צריכת מזון מוגברת. לכן, יצור ליטר חמ”מ/ק”ג ח”י ישקף יותר את היעילות, אם כי גם הוא חלקית בלבד.

יצור ק”ג חמ”א (חלב מושווה אנרגיה) לק”ג ח”י נצרך; היות וחישוב זה לא מקובל בשפת “הרפת העברית”, להלן הנוסחה לחשבו למי שמעוניין לחשב את הפרמטר ולעשות בו שימוש: ק”ג חמ”א = (0.327 X ק”ג חלב מיוצר/נחלבת) + (12.95 X ק”ג שומן מיוצר/נחלבת) + (7.20 X ק”ג חלבון מיוצר/נחלבת).

מתוך הנחה שממשק ההזנה והכנת הבלילים תקין והכמויות הנמדדות מדויקות, הבה נניח שערכי ה-pH שהתקבלו היו גבוהים משמעותית מהערך המומלץ (למשל ממוצע pH = 7). כמה גורמים יכולים לחבור להן יחדיו:
1 – ריכוז גבוה של אשלגן במזונות הגסים, שגורם לעומס קטיוני גבוה מידי;
2 – צריכת מזון גבוהה במיוחד של בליל היבשות/הכנה, מה ששוב גורם לעומס קטיוני מוגבר;
3 – שילוב של 1 ו-2 יחדיו;
4 – פורמולציה שגויה של בליל היבשות כמו תוספת מינרלים אסור/מיותרת (מלח),או שימוש במקורות מזון המעלים את תכולת הזרחן במנה באופן מוגזם (סובין) או שימוש במולסה (עודפי אשלגן) או מי גבינה (עודפי סידן).

במידה והממשק תקין, הבליל מתוכנן מעורבב ומקוצץ כמומלץ, ונתוני השקילה של הבליל והתערובת מדוייקים, יש לעלות את מנון התערובת בחצי ק”ג ל-4.5 ק”ג/ראש ולמדוד שוב את pHהשתן.

בליל החולבות מכיל עומס קטיוני מוגבר, בגלל ריכוזי אשלגן גבוהים במיוחד המלווים בריכוזי נתרן וסידן גבוהים גם הם (הללו מתאימים להזנת פרה גבוהת תנובה; אך לא לפרה יבשה). עומס קטיוני זה מחייב הגברת המינון של פרמיקס הסויכלור בכ-10%, ובדיקת חוזרת של ערכי ה-pH של שתן הפרות.