דברו איתנו

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

מזון למחשבה: כך נתאים בין תכולת הזנה לדרישות הפטם

סקירתו של נמרוד צור, תזונאי בעלי כנף, אמבר

עם התייקרות מחירי המזון, המהווים כ-60% מהוצאות הגידול של הפטם המודרני, ושחיקת הרווחיות של שלוחת הגידול, מושם דגש רב יותר על התייעלות בגידול, הן בתנאי הממשק והן בהזנה. בניסיון לחסוך בהוצאות המזון ולהזין בצורה המדויקת ביותר את העופות בכדי למנוע בזבוז, עלינו להתאים בצורה הטובה ביותר את תכולת המזון לדרישות הפטם. המזון מתוכנן על מנת להתאים לדרישות הממוצעות של העוף בכל תקופה, ולכן, בחלק מהתקופה נזין בעודף ובחלק אחר בחוסר. על מנת להבהיר את הנקודה; באם תערובת מסוימת מיועדת לעופות בגילאים 20–10, תכולותיה התזונתיות תהיינה מתוכננות לדרישות בגיל15 .
על פי נתוני חברות הטיפוח ונתוני הגדילה בשטח, ישנו הבדל ניכר בתוצאות הגדילה בין זכרים לנקבות, אשר מתבטא בהפרש משקל משמעותי בגיל שיווק (כ-15%), בהבדל גדול בניצולת המזון בתקופת הגידול האחרונה ובשוני בהרכב הטבחה (כ-5% פחות שומן בטבחה של זכרים). בנוסף, במחקרים שנעשו נמצא כי מערכת העיכול מתפקדת באופן שונה בין זכרים לנקבות, הן באוכלוסיית החיידקים המאכלסת אותה והן באנרגיה שהיא מפיקה מסוגי מזון שונים.

הבדלי הגדילה, ביחד עם הבדלים בצריכת המזון והבדלים בתפקוד מערכת העיכול, מובילים למסקנה שיש להתייחס אל הזכרים והנקבות כבעלי חיים שונים לגמרי ולכן גם להתאים להם הזנה שונה. ההבדלים בין המינים בתוך אותו קו גדולים בהרבה מההבדלים שנמצאים בין הקווים המסחריים השונים המצויים בשוק.
בתצפית שהתבצעה בלול מסחרי הושוו ביצועי הגדילה של עופות מקו רוס, שהוזנו בתערובת ביקורת המשקפת את התערובות המסחריות הנהוגות בארץ עם אלה של עופות שהוזנו בתערובת דלה יותר בתכולות, אשר יכולה להתאים לדרישות הנקבה.
העופות מויינו על פי מין וגודלו בנפרד. העופות נשקלו ארבע פעמים במהלך המדגר וביום ה-38 “צולם” המצב בלול וחושבו נתוני ניצולת המזון בנוסף לשאר נתוני הגדילה (משקל גוף ותמותה).

נתוני ניצולת המזון חושבו לכלל הלהקה בגלל אילוצים טכניים: ביקורת – 1.599, מנת נקבה –1.632 .
לסיכום: מנתוני תצפית זו ותצפית קודמת, נראה כי בהחלט יש אפשרות להזין נקבות במזון דל יותר בתכולות מבלי לפגוע בתוצאות הגדילה מבחינת משקל גוף, קצב גדילה, ניצולת מזון ותרומה בש”ח למ”ר לול.
גידול ממוין אמנם דורש התארגנות שיווקית מהמשחטה, וכמובן ישנה עלות המיון שעומדת על כ-6 אגורות לאפרוח, אך גם לאחר שקלול כל הפרמטרים הללו נראה כי באופן גידול זה ירוויח בסופו של דבר המגדל יותר כסף מאשר בגידול מעורב והזנה בתערובת בעלות תכולות גבוהות יותר.
נושא זה ימשיך להיחקר במסגרת אמבר גם בעניין התאמת מזון שונה וזול יותר בלול, וגם בעניין היתרונות במשחטה המתקבלים בגידול ושחיטה על פי מין. בסופו של יום, הנושא ייבחן בצורה כלכלית – הפרמטר היחיד שיקבע האם התעשייה תנוע לכיוון הזה אם לאו.