מחלת הארגוט בסורגום (Claviceps Africana)
האם הצבע הוא האינדיקטור היחידי או הטוב ביותר לאיכות DDGS ?
צבעו של DDGS הפך להיות גורם משמעותי בקביעת איכותו של החומר, עבור חלק מצרכני החומר בשוק היבוא/יצוא, כך שנעשה בו שימוש הבא להבדיל, באופן אמיתי או לכאורה, בין מקורות DDGS שונים.
ביצועי הגדילה של טלאים שניזונו בתערובת פיטום סטנדרטית או בשלוש “חאלטות” המאופיינות ביחסים שונים של גרעין שלם וכופתית
רקע: בשנים האחרונות מקובלת בהזנת טלאי פיטום תוספת גרעינים שלמים (תירס, שעורה, חיטה) לתערובת הכופתיות. מנת פיטום מסוג זה, המשלבת כופתיות עם גרעינים שלמים, מכונה “חאלטה”. במספר עבודות שנעשו בחו”ל, ובעבודות דומות שנעשו בארץ, בהן נעשה שימוש בחאלטות, התקבלו ביצועי גדילה טובים יותר של טלאי הפיטום בהשוואה לתערובת פיטום סטנדרטית.
מחשבות על אנרגיה; מה מתרחש ואיך מתקדמים…
הפרמטרים התזונתיים השכיחים בעת פורמולציה של מנת חולבות הם: חומר יבש, חלבון כללי, NDF, אפר, מיצוי אתרי (שומן), סידן וזרחן, וכן, NFC ו-NEL. הללו, פרט לשני האחרונים, נבדקים רוטינית במעבדות והתוצאות נחשבות כאמינות.
האם הפכנו למעצמת אנרגיה?
לאחרונה מתגלגל טרנד חדש בתחום תוספי המזון לבע”ח, המנסה לערער את חוקי האנרגיה הבסיסיים. במה מדובר? בהקניית ערך אנרגטי לתוסף מזון, החורג מכל תחום ערכים סביר הניתן להסבירו כימית, תזונתית ופיסיולוגית.
תובנות על השימוש ב- DDGS עבור מע”ג
DDGS הינו תוצר לוואי של תעשיית האתנול, המבוססת על עמילן גרעיני תירס, ומהווה מקור חלבון חשוב בהזנת עדר החלב בישראל.
השפעת שעור הקצאת חלב על צריכת מזון יבש, גמילת היונקים, וביצועי עגלות.
רקע: לאחרונה ביקר בארצנו חוקר בשם Dan Weary מאוניברסיטת British Colombia, קנדה, שהתמחותו – התנהגות ורווחת בע”ח, תוך התמקדות ביונקים. יצא לי לסייר עמו ביונקיה של אחת הרפתות. אם לסכם את עיקר התובנות מבחינתו – ביקורת לגבי הנוהג של “צמצום בכמות החלב המוגמע”, נוהג המשפיע לרעה, עפ”י ניסיונו, על ביצועי העגלה העתידיים ועל רווחת היונק (נושא חם בעולם ומתחמם גם אצלנו). כמו כן, לטענתו, אם להגביל חלב (לטובת הגברת צריכת מזון יבש והקטנת משבר הגמילה), אז לעשות זאת רק בחודש השני לחיי היונק.
השפעת קצב ריקון הקיבה על בריאות היונק
מגוון רחב של שיטות הזנה וממשקי גידול נהוג בארץ ובעולם בשלוחת היונקים. בסקירת ספרות שהתפרסמה לאחרונה (1), נבחנה השפעת גורמים שונים בהזנת היונקים על תחלואה שמקורה במערכת העיכול. בסקירה נמצא שהגורם המשפיע ביותר על בריאות מערכת העיכול של היונק הוא קצב ריקון מערכת העיכול, ובמיוחד האבומזום (הקיבה האמתית).
השפעת אורך הסיב של המזון הגס, שעורו במנה, מקורותיו, ושיטת שימורו על צריכת המזון, נעכלותו וביצועי פרות החלב – מטא אנליזה.
רקע: מנות עתירות מזון גס (מ”ג) כמקובל במרבית הרפתות האינטנסיביות בעולם (הערת המתרגם: כ-%50 ויותר; מקורות המ”ג שונים מהותית מאלו של הרפת בישראל), עלולות בתנאים מסוימים לפגוע בצריכת המזון והאנרגיה של פרות עתירות חלב, עקב אפקט המילוי של הכרס ומערכת העיכול.
