התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
העלאת ריכוז המזון הגס במנת חולבות, בשילוב קיצוץ טוב וקבוע (4-5 ס”מ) של המנה המוגשת כמו גם קירובי מזון תכופים והקפדה על אוכל טרי וזמין באבוס יכולים (אמורים) להעלות את ריכוז השומן (אולי גם החלבון) בחלב תוך פגיעה מינימאלית, אם בכלל, בייצור החלב. גורמים נוספים שעשויים להעלות את השומן הם: בופרים , גרעינים (בעיקר כותנה) מטופלים בסודה קאוסטית. חומצות שומן מסוימות (מוגנות כרס) שניתן להוסיף למנה, וכנראה גם הוספת קטיונים חזקים כמו אשלגן, נתרן, ואולי גם מגנזיום יכולים אף הם לשפר את ביצועי שומן החלב.
לגבי העלאת ריכוז החלבון בחלב, התשובה יותר מסובכת, זאת משום שניסיון להעלותו יגרום לרוב לעליה בכמות החלב אך לאו דווקא בריכוז החלבון. באופן כללי ניתן לומר שמקסום הייצור של חלבון מיקרוביאלי ע”י מתן חלבון זמין לכרס בשילוב עם אנרגיה זמינה (עמילן, סוכרים) יחד עם תוספת של חלבון שרידי איכותי (שלא תמיד בנמצא) בכמות מספקת יביאו למקסום החלבון המטאבולי (MP – הנספג מהמעי) הזמין לפרה לטובת ייצור חלבון החלב .
בליל החולבות מכיל עומס קטיוני מוגבר, בגלל ריכוזי אשלגן גבוהים במיוחד המלווים בריכוזי נתרן וסידן גבוהים גם הם (הללו מתאימים להזנת פרה גבוהת תנובה; אך לא לפרה יבשה). עומס קטיוני זה מחייב הגברת המינון של פרמיקס הסויכלור בכ-10%, ובדיקת חוזרת של ערכי ה-pH של שתן הפרות.
במקום שימוש בתערובת הכנה המכילה סויכלור, אנו עושים שימוש בבליל יבשות עליו מוסף בליל חולבות (3-4 ק”ג ח”י) + פרמיקס סויכלור (1 ק”ג/ראש). אני מקבל ערכי pH בשתן גבוהים מהמומלץ (ממוצע 7 ומעלה).
במידה והממשק תקין, הבליל מתוכנן מעורבב ומקוצץ כמומלץ, ונתוני השקילה של הבליל והתערובת מדוייקים, יש לעלות את מנון התערובת בחצי ק”ג ל-4.5 ק”ג/ראש ולמדוד שוב את pHהשתן.
מתוך הנחה שממשק ההזנה והכנת הבלילים תקין והכמויות הנמדדות מדויקות, הבה נניח שערכי ה-pH שהתקבלו היו גבוהים משמעותית מהערך המומלץ (למשל ממוצע pH = 7). כמה גורמים יכולים לחבור להן יחדיו:
1 – ריכוז גבוה של אשלגן במזונות הגסים, שגורם לעומס קטיוני גבוה מידי;
2 – צריכת מזון גבוהה במיוחד של בליל היבשות/הכנה, מה ששוב גורם לעומס קטיוני מוגבר;
3 – שילוב של 1 ו-2 יחדיו;
4 – פורמולציה שגויה של בליל היבשות כמו תוספת מינרלים אסור/מיותרת (מלח),או שימוש במקורות מזון המעלים את תכולת הזרחן במנה באופן מוגזם (סובין) או שימוש במולסה (עודפי אשלגן) או מי גבינה (עודפי סידן).אני עושה שימוש במלחים אניונים סויכלור בתקופת ההכנה, במינון תערובת של 4 ק”ג/ראש, אך בדיקות ה-pH של השתן שמבצע הרופא אינן מתכנסות לערך ממוצע של 6.5 כפי שמומלץ.
יצור ק”ג חמ”א (חלב מושווה אנרגיה) לק”ג ח”י נצרך; היות וחישוב זה לא מקובל בשפת “הרפת העברית”, להלן הנוסחה לחשבו למי שמעוניין לחשב את הפרמטר ולעשות בו שימוש: ק”ג חמ”א = (0.327 X ק”ג חלב מיוצר/נחלבת) + (12.95 X ק”ג שומן מיוצר/נחלבת) + (7.20 X ק”ג חלבון מיוצר/נחלבת).
לא, קיימים סיבות נוספות, וביניהם עלייה בריכוז המוצקים בחלב כמאופיין בכל שנה מסוף אוגוסט/תחילת ספטמבר. העלייה המשמעותית בריכוז השומן והחלבון בחלב, יחד עם העלייה ביצור החלב/נחלבת, גורם להפרשה יומית מוגברת של שומן וחלבון גבוהה בחלב, אותה מגייסת הפרה דרך צריכת מזון מוגברת. לכן, יצור ליטר חמ”מ/ק”ג ח”י ישקף יותר את היעילות, אם כי גם הוא חלקית בלבד.
בשלהי הקיץ פרות החלב ירדו בצריכת המזון, ביצור החלב, אך גם במצבן הגופני באופן משמעותי. אי לכך, יש לצפות שיפור מזג האוויר, ובמיוחד בלילות, תחל עלייה משמעותית בצריכת המזון, אולם השיפור ביצור החלב לא יעלה באותו יחס. הסיבה – הפרות מחזירות לעצמן “מצב גופני” אשר אבדו בעת עומסי החום, חלק מצריכת המזון מופנית ליצור שומן, וכתוצאה יעילות ההזנה הנמדדת כחומר יבש/ליטר חלב מיוצר תהייה נמוכה (יתקבלו ערכים גבוהים מ-700 גרם ח”י/ליטר חלב). למגמה זו יש לצפות במהלך אוקטובר ואולי גם נובמבר, בהתאם להקלה בעומס החום ותחילת הסתיו האמתי הקריר יותר.
התשובה משתנה בין דיר לדיר. המדדים העיקריים הם: מנת הקיום הניתנת בשגרה לכבשים, מצבן הגופני לאחר ההמלטה, האם הטלאים נשארים על האם לאחר ההמלטה, ולדנות הכבשים והגזע שלהן.
מטרת הפלאשינג היא לשפר את מצבן הגופני של הכבשים לקראת ההרבעות. ניתן לעשות זאת בעזרת הוספת תערובת / כוספת סויה / גלוטן מיל / תירס או שעורה שלמים.
הכמות אותה יש להוסיף על מנת הקיום (On-top) ומשך הזמן הנדרש לשיפור במצבן הגופני של הכבשים משתנים בהתאם למצב העדר.
בהקשר לזה חשוב לזכור ש”אורח לרגע רואה כל פגע”. כלומר, מומלץ שאיש מקצוע (נוקד או יועץ) שאינו נמצא בדיר על בסיס יומיומי, יבוא ויתרשם גם הוא ממצבם הגופני של בעלי החיים.בעבודות שנעשו בארץ ובחו”ל נמצא יתרון בעליות המשקל ובניצולת המזון בממשק הזנה המשלב תערובת (תרכיז חלבון) + גרעינים שלמים.
בניסוי שנערך על ידי תזונאי אמבר (מופיע באתר האינטרנט), נמצא יתרון לממשק הזנה של 50% גרעין שלם + 50% תערובת, על פני שילובים אחרים של תערובת + גרעינים שלמים (60% גרעינים שלמים / 70% גרעינים שלמים)
מזון גס- כדאי להוסיף כאשר אנו רוצים לבלום מעט את עליות המשקל (שיקולי מועד שיווק), או כאשר יש בעיות עיכול (שלשולים).
